חג השבועות הוא עוד אחד מהחגים האלה שלאף אחד לא אכפת מהם. נו, החגים האלו שאנשים מאחלים לך חג שמח ואין לך מושג מעל מה הם מדברים, הם כל כך איזוטריים שהם פשוט עוברים מתחת לרדאר. בקטגוריה הזו נמנים כמובן ט״ו בשבט, ל״ג בעומר, פסח שני וכמו כן שבועות. בניגוד לחגים של הנוצרים, החגים שלנו כל כך נטולי כריזמה שקשה להאמין שתייר מזדמן היה בכלל יודע שמתרחש פה איזה אירוע.
קחו לדוגמה את חנוכה, איזה בן אדם בריא בנפשו היה מסתובב ברחובות תל אביב ומעלה על דעתו שנס גדול היה פה? או אפילו קטן, או סתם נס על חלב. מה אמור לרמז על זה? חנוכיות המתכת האפורות שנראות כמו גרוטאות של אלטע זאכן הקשורות בשלשלאות חלודות לעמודי חשמל? או אולי יציקות הבצק הלא אסתטיות הקרויות סופגניות שזרוקות בגסות בוויטרינה של מאפיית הטאבון, לצד הסמבסוק פיצה העבש ובייגלה הסומסום מוכה הזבובים?
אם לוקחים בחשבון שחנוכה הוא המקבילה של כריסמס, היינו מצפים במינימום שיוציאו איזו גרילנדת מנורות ״חגיגית״ שנשארה בבוידם מיום העצמאות, אבל לא, גם החג שאמור להיות הכי מואר לוקה בדכדוך קיומי מזרח תיכוני מובהק.
אם ככה אנחנו מתייחסים לאחד החגים הרציניים שלנו מה יגידו השאר? גם אלו שהייתה בהם איזו ייחודיות הפכו ללא רלוונטים בתקופת עידן הפי סי קולצ׳ר שנת 2023. זיקוקים? ״מה עם להתחשב בהלומי קרב?״, מדורה של ל״ג בעומר? ״זה מזהם את הסביבה״, במות מופעים? ״לא חראם על הכסף של התושבים?״. הגימיקים של החגים התחילו להתמוסס ונשארנו עם צל חיוור של זיכרון עמום מהילדות, שלל ימי אבל ומנגלים.
עכשיו כשמתקרב חג השבועות, שכנראה לא הייתם מודעים אליו ללא מודעות הפופ אפ הממומנות של עוגות גבינה באסקית, הגיע הזמן לעשות חשבון נפש ולהבין שאנחנו חיים במדינה נטולת אסתטיקה, שלא תתן לכם את ההנאה הבסיסית והמינימלית של חגיגת חגים ומועדים של בני אדם מתורבתים. הצד החיובי הוא שהכל תלוי בכם, רוצים אווירת חג? אתם לא בהכרח חייבים לטו״ס לחו״ל. הנה כמה טיפים שאתם יכולים להתחיל ליישם כבר בחג הקרוב.
חג המים: שבועות הוא חג המים כמו שיום כיפור הוא חג האופניים, ובכל זאת שורשו של החגיגה הזאת הוא מנהג קדום בו הותזו מעט מים כדי לעורר יהודים בשעות לילה מאוחרות בעת לימוד תורה. אז אולי סיימנו עם לימודי התושב״ע אבל אנחנו עדיין מאוד אוהבים להשתכשך במקורות מים צוננים מינימום היינו כלבת ים נזירית במסע אחר מציאת חוף נטול ערסים במערב ראשון. אז קדימה, שנסו מותניים, קחו את עצמכם לחוף הקרוב, או לבריכה, או סתם לקפץ בממטרות בדירת גן הלא בטאבו של השכנים הצרפתים מלמטה, מה שעושה לכם את זה.
אכילת מאכלי חלב ודבש: בחג שבועות ישנם מנהגים רבים, אך אין ספק כי המנהגים האהובים ביותר הם מנהגים הקשורים באוכל. אין כמו להתקבץ עשרות קרובי משפחה שלא פגשתם עידן ועידנים כדי לאכול קיש פטריות, ולשמוע צ'יזבטים על סידורי קבורה של איזו דודה זניחה מאמריקה תוך כדי שאתם בולסים גבינה צפתית קצח ומעמידים פנים שאתם עצובים. אז אם מישהו אומר לכם שחובבי ארוחות חלביות נהנים בחג הזה במיוחד, הם לא, הם שם כי אחד ההורים שלהם הכריח אותם. ואולי הגיע הזמן להפסיק לצרוך מוצרי חלב ולעבור לחלב סויה או שקדים? זה בטוח ישפר למישהו את החג או לפחות יתן לכם תירוץ לא להגיע לאחד.
חגיגות ביכורים ומאכל מפרי הארץ: במושבים וקיבוצים רבים נוהגים לחגוג בשבועות את סוף הקציר בטקסי הבאת ביכורים. טקסים אלו ידועים במופעים מיוחדים ובשירי חג. בנוסף לכך, בשל הזיהוי של החג עם פירות ביכורים, נהוג לאכול מפרי הארץ ותוצריה. או כפי שאנחנו מפרשים את זה, סיבה טובה לעשות משלוח של כמות לא סבירה של פירות מ״כרמלה״ ולהכין איזה סלט או יותר טוב לרקוח קוקטייל פירותי, להשתכר עד כלות ולהעמיד פנים שאתם קיבוצניקים מן המניין: תרקדו בגורן, תחלבו פרות, תאספו ביצים, תגנו על הנחל, תריבו עם סימה המוכרת שתומת העין מהצרכניה ואז תסעו בקולנועית ותכו בכדורי מיניגולף לתוך בית הילדים בזמן שאתם צועקים ״דמוקרטיה או מרד״, או מה שהם לא עושים שם בקיבוץ.
קישוט הבית בצמחיה: מנהג שנהוג בחלק מהמקומות הוא לקשט את הבית בצמחייה, כאמור בשל הקשר של החג לקציר, ביכורים ועבודת אדמה. אם הייתם צריכים תירוץ נוסף ללמה אתם ממלאים את הבית שלכם בסוקולנטים שתהרגו עוד שניה וחצי, אז בבקשה. קחו את עצמכם למשתלה הקרובה תרכשו מלא צמחים וככה תוכלו להעמיד פנים שאתם חיים בג׳ונגל אמיתי ולא בג׳ונגל אורבני ישראלי פר אקסלנס, בהצלחה.