חברים אפשר להירגע, יוליה חזרה. במיוחד לכבוד חג השבועות יוליה החליטה להפתיע אותנו ולחזור לסיבוב פרידה בחופי ארצנו ואנחנו לא יכולים להיות מאושרים יותר.
לאחר שלא נצפתה מאז יום ראשון האחרון, כלבת הים האהובה במזרח התיכון נראתה הבוקר באזור השרון, ותועדה בידי אנשים ששהו במקום. כשעה לאחר מכן נצפתה שוב באזור כשהיא עולה על החוף, נחה וחוזרת למים.
כל סאגת יוליה התחילה למעשה בצהרי יום שישי תמים וחמים ב-12 במאי 2023, כאשר רוכב אופניים רכב להנאתו לאורך טיילת חוף ביפו כשלפתע הבחין במשהו מוזר על החוף. בהתחלה חשב שמדובר בדולפין, אך מהר מאוד הבין שהוא רואה לנגד עיניו יונק ימי הרבה יותר נדיר - כלב ים.
זה כבר כמעט שבועיים שכלבת הים הנזירית יוליה מסרבת לעזוב את חופי הארץ, והאובססיה שלנו מסרבת להירגע. ״יוליה נראתה במכמורת״, ״יוליה קפצה לפלמחים״, ״היום היא הורידה שוטים עם תיירים מתגלית ומנמנמת בחוף גורדון״ - העדכונים על יוליה הם בצורה תמוהה הדבר הכי טוב שקרה לנו בזמן האחרון.
פתאום זה מרגיש שיש לנו דברים נוספים להתעסק בהם מלבד פוליטיקה ומלחמות. סוף סוף אנחנו יכולים להעמיד פנים שאנחנו כמו המדינות המשעממות האלו שהחדשות היום יומיות שלהן הם על זוג ברווזים שברחו מהבית. הו, כמה היינו רוצים להיות מדינה משעממת. אז מה יש בגוש השומן המתוק הזה שגרם לנו להתמכר למסע שלו כאילו אנחנו חלק אינטגרלי ממנו? אולי אנחנו היינו רוצים להיות יוליה? אולי אנחנו יוליה? מרגישים לא במקום הטבעי שלנו ומחכים שיקרה משהו ונגיע למקום יותר טוב? הביתה?
בסיפור של יוליה יש הרבה אלמנטים מעניינים. אפשר בקלות להכניס אותו לרובריקה של ״מסע הגיבור״, מונח מעולם הספרות המתאר מבנה עלילתי נפוץ הקיים ביצירות ספרות רבות (שר הטבעות, הארי פוטר, סיפור משה ויציאת מצריים ועוד) בהן מגולל סיפורו של גיבור היוצא להרפתקה, זוכה בניצחון לאחר משבר מכריע, ואז חוזר לביתו. המבנה הוצג בידי החוקר ג'וזף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפנים", מומלץ.
אם מפרקים את מסעה של יוליה יש שם את כל האלמנטים מהם עשויים סיפור הרפתקה טוב:
שלב היציאה – הגיבורה יוליה מקבלת הזמנה להרפתקה- חיפוש דגים בטריטוריה חדשה ולא מוכרת.
שלב החניכה – החלק שמתחיל לאחר שהגיבורה חוצה את הסף אל העולם המיוחד או הלא ידוע- מטורקיה לישראל, שם היא עומדת בפני מבחנים ואתגרים- ילדים ביפו שזורקים עליה אבנים, לבד או עם בעלי ברית- ״עמותת דלפי״ שמגנה עליה .
בסופו של דבר מגיע הגיבורה אל המעמקים- ליטרלי, המשבר הגדול של ההרפתקה- ערסים בחוף ראשון, אז היא צריכה לעבור את המבחן הגדול בה היא מתגברת על האויב הראשי או המכשול העיקרי שלה- לא להגיע בטעות לחוף בעזה.
ולאחר מכן היא זוכה בגמול- כוח קסום או תובנה חשובה- ״דווקא היה לי נחמד בישראל אני אחזור לפה שוב עם חברים״. לאחר מכן הגיבורה מנסה לשוב לעולמה עם הגמול שרכשה- החלפת פרווה, אכילת דגים ומצבור שומן חדש.
חזרה – הגיבורה חוצה בשנית את הסף שבין העולמות וחוזרת לעולם הרגיל שלה-טורקיה. ההרפתקה עצמה העניקה לגיבורה חכמת חיים וניסיון המשלב את שני העולמות- ״עדיף חופים בלי אנשים״
הרצון שלנו לשמור על יוליה ולדאוג לשלומה הוא בלתי נמנע. אנחנו חלק מהסיפור שלה והיא חלק מהסיפור שלנו, הפוסטים, הבדיחות והשירים המהללים את מסעה רק מראים כמה אנחנו כמהים לטבע ולבעלי חיים בסביבה היום יומית שלנו. יוליה היא הרבה יותר מכלבת ים נזירית. היא סמל לחופש, טבע ואהבה.
בימים אלו עלה לאוויר קמפיין של עמותת ״דלפיס - למען יונקים ימיים״, גיוס המונים שנועד לשקם את בתי הגידול של כלבי הים הנזיריים באזור ראש הנקרה.
בזכות פרויקט שיקום המערות, גם ישראל תוכל לספק ליוליה ולחבריה מקום מקלט הולם, שאולי אף יוכלו להקים בו משפחה. אתם מוזמנים להצטרף ולקחת בקמפיין: