השתלבות החברה החרדית בתעסוקה ובמשק הישראליים היא משמעותית ואף הכרחית לכלכלת ישראל, אך צריך להשגיח שתהליך זה יבוא מתוך הסכמה הדדית. אחרת, המחיר ארוך הטווח עלול להיות כבד יותר מאשר התוצאה הרצויה בקו הסיום.
אם בוחנים את המציאות בראייה סוציולוגית ופוליטית, אפשר להבין כי כפייה עלולה ליצור רגרסיה, הרבה יותר מאשר תועיל. יתרה מכך, בהתנגשות בין אידיאולוגיות, הרבה יותר קשה לנצח ולהגיע להסכמות מתוך כפייה והתנצחות, שהרי כל צד חושש שמא כניעתו בצעד אחד תוביל להפסדים נוספים בהמשך. סיטואציה מעין זו גורמת לכל צד לעמוד על רגליו האחוריות ולא להסכים ולו לתזוזה מינורית.
נתבונן על המציאות מעיניו של אדם חרדי לרגע. החשש מרכישת השכלה ומקצוע מפרנס נובע מהמחיר שהוא עלול לשלם במלחמת האידיאולוגיות. בחברה החרדית האקדמיה ייצגה בעבר את החילוניות והכפירה. לאורך השנים גידל וטיפח המוסד האקדמי את גדולי המתנגדים לתפיסה הדתית, החרדית והעולם הדתי המונותאיסטי. כדי לספק ביטחון תודעתי ואמוני לאותו אדם החרד לתפיסתו האידיאולוגית ולעולמו הדתי, יש להבטיח כי לא יחול שום שינוי ערכי או אידיאולוגי במהלך שנות לימודיו המקצועיים במוסד הלימודים.
לאור זאת, השיח לגבי תקציבים שניתנים לחברה החרדית והרצון לכפות על החברה החרדית לימודי ליבה בתמורה לכספים אלו ואחרים, כמו גם חיובם להתגייס ולהשתלב בתעסוקה בצורה מלאה, גורמים לרתיעה בחברה החרדית מאותם תהליכים טבעיים המתחוללים בקרבם פנימה. הניסיון מראה כי כשמנסים לשנות את תפיסת העולם הדתית של החרדים – מתחוללת התופעה ההפוכה בדיוק. אולם כשהדברים נעשים בדרכי שלום, אז כבר היום הרבה מאוד גברים חרדים ונשים חרדיות יוצאים לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד.
החלטת הממשלה שלא לכפות שינויי מגמה חדים על החברה החרדית, כפי שבאה לידי ביטוי בתקציב המדינה הנוכחי, משקפת תפיסה שלפיה המגזר החרדי זכאי לשמור על אופיו הייחודי לצד תהליכי מאקרו שמתרחשים במדינה בהיבטים חברתיים וכלכליים. הגישה הנכונה תהיה לעודד את החברה החרדית לבחור בנתיב של תעסוקה ועלייה בהכנסה וברווחה כלכלית, ולא לפעול באופן של כפייה שתייצר חשש והתנגדות אידיאולוגית.
תקציב לא אמור לכפות סל ערכים או תפיסות חברתיות שמוצנחות לפי תפיסת עולם של נציגי הציבור, אלא לאפשר קיום של תהליך הדרגתי והסכמה הדדית תוך שמירה על חופש הדת של כל מגזר באשר הוא. תהליכים חברתיים חייבים להתרחש מתחת לפני השטח הפופוליסטי והפוליטי. דווקא בשקט, אז מחלחלים השינויים האמיתיים. כדי שהחברה החרדית תשתלב בצורה מיטבית בכלכלה, נדרשת חשיבה מראש והסתגלות בשטח.
הכותב הוא ראש המועצה המקומית בית אל