מאז הקמת ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו אנחנו עדים לקרבות אגו וקרדיטים מיותרים של פוליטיקאים מהמחנה הלאומי וכן, אפילו מהליכוד. הטרלול התחיל במשא ומתן הקואליציוני הארוך והסחטני לפני הקמת הממשלה, המשיך בפסטיבל בן גביר ועוצמה יהודית (שעדיין נמשך), המרד בתוך הליכוד מצד ח״כ אליהו רביבו, קרב הקללות בין השרות גמליאל ודיסטל־אטבריאן, והגיע לשיא עם התנהלות הקואליציה וטלי גוטליב בסוגיית הבחירות לוועדה למינוי שופטים.
אני מסתכל על כל התקופה הזאת ובפרט על השבוע האחרון, ואני חייב להודות שאני מאוד מאוכזב ולאט־לאט מאבד את האמון בנבחריי. איראן מאיימת עלינו, הטרור ״חוגג״, יוקר המחיה בשמיים, ובמה הפוליטיקאים שלנו עסוקים? קללות, גידופים, האשמות הדדיות ויצירת כותרות באולפנים. צריך לומר את האמת: מיום הקמתה, הממשלה, שרבים וגם אני בתוכם, הצביעו לה והאמינו בה, יוצרת לעצמה מבוכים פנימיים שרק נותנים סיבה למתנגדים למחות ולתומכיה לאבד בה אמון.
התנהגותה של ח״כ גוטליב בשבוע שעבר היא פשוט בושה וחוסר כבוד לכנסת, לליכוד ולמדינת ישראל. היא חדשה בנוף הפוליטי וכנראה שעדיין לא הבינה שעם המעמד והתפקיד יש גם אחריות ולא עושים כל מה שרוצים. מוטב שתלמד איך מתנהגים כנבחר ציבור לפני שהיא מייצרת כותרות.
״מופע הצעקות״ של השרות גמליאל ודיסטל־אטבריאן בישיבת הממשלה הוא הוכחה נוספת בעיניי לכך שמנהיגינו מסרבים כנראה במודע להבין את גודל האחריות המוטלת עליהם. דיסטל־אט־ריאן מכהנת כשרת ההסברה של ישראל ואני מבקש להפנות אליה שאלה פתוחה אחת: איך את רוצה להסביר אותנו בעולם כשאת מקללת שרים בממשלה שבה את חברה? אני לא הייתי רוצה שמי שאמון על ההסברה של המדינה יתנהג בצורה בזויה כזאת. לא בשביל זה בחרנו בכם.
הקרבות וההאשמות במסגרת ״פסטיבל בן גביר״ שמשמש יותר כשר לביטחון הפייסבוק והכותרות מאשר השר לביטחון לאומי שלי רק מעצימות את תחושת הכעס שיש לי על הממשלה ומעשיה. האמת היא שנתניהו איבד שליטה על הממשלה ולא נראה שזה מעניין אותו. אני אומר זאת באכזבה גדולה, אבל לאור השבועות האחרונים הליכוד בפרט ומחנה הימין בכלל לא ראויים להיות בשלטון. תפסיקו לשחק במשחקי מבוכים ותתחילו לנהל את המדינה כמו שצריך כי כל מה שקורה פה הוא במשמרת שלכם עכשיו.