״עין תחת עין וכל העולם יתעוור״, מהטמה גנדי אמר את זה, והוא גם הצליח לחולל את השינוי המשמעותי ביותר בהיסטוריה של הודו, ללא אלימות. "אם ברצונך לעשות שלום עם האויב שלך, עליך לעבוד איתו. אז, הוא יהפוך לשותף שלך." את זה אמר נלסון מנדלה, והוא גם הצליח לחולל את השינוי המשמעותי ביותר בהיסטוריה של דרום אפריקה, בהידברות.
אז רק אנחנו לא מסוגלים לייצר הסכמה בכאוס המפחיד ובמאבק האימתני שמתחולל כאן? רק העם הנבחר דוהר בעיוורון לחורבן הבית השלישי? רק לנבחרי הציבור שלנו יש יותר רצון בפילוג מאשר בחיים משותפים?
כמה סמלי שהימים הקשים ביותר לחברה הישראלית (בינתיים) הם גם הימים שמציינים את חורבן הבית. שנאת החינם חלחלה עמוק אל תוך בית הנבחרים והתקשורת, המשפחות והקהילות שלנו. המאבק הפך להיות הווית היום יום והתודעה של כולנו. מרביתנו חסרי סבלנות וסובלנות, והקושי בהקשבה והכלה למי שחושב אחרת מאיתנו גדל וגדל.
כל צד בטוח באופן מוחלט בצדקת המטרה והדרך שלו. העצוב, מרבית המובילים, בוודאי אלו שקולם נשמע, ואפילו בשל כך נוטים להקצנה, תומכים במאבק יותר מאשר בדיאלוג ובהסכמה. לכולם טיעונים מאד משכנעים מדוע אין טעם וצורך לשבת להידברות עם הצד האחר, אבל בכך הם מכריעים באופן ברור – כוח מול כוח, והמשך והחרפת העימות.
מורכבות, בטח מהסוג שקיים כאן היום, ניתן לנהל רק בדרך אחת – דיאלוג. האם יש רצון בדיאלוג והסכמה? לא באמת. כל צד נאחז בתפיסותיו, בערכיו, באמונותיו ובדרכיו. האם יש ברירה? אנחנו נמצאים כיום במסלול מאד ברור שיוביל לפירוק, פיצול ומאבק עמוק וכואב שהשלכותיו ילוו אותנו עשורים קדימה. הרבה יותר קל לגייס אנשים למלחמה מאשר לשלום, אבל הרבה יותר קשה לתקן את תוצאותיה. לא יהיו מנצחים במאבק הזה.
אין ברירה אלא לעצור ולעבור למסלול של הידברות והסכמה. לא הפוליטיקאים צריכים להוביל את מהלכי ההידברות. הם מצטיינים בזירות האגרוף, בנאומים ובמונולוגים. לכן אין טעם לחזור לשיחות בחסות הנשיא. הם שוב יכנסו לחדר במטרה לצאת מהם כאשר הצד האחר נתפס כאשם בכישלון. זו היתה כרוניקה ידועה מראש, וזה מה שיקרה גם בהמשך. לא כל שכן שהנשיא כבר מזמן לא נתפס כמתווך ניטרלי.
בנקודת הזמן הזו המתווה האפקטיבי והמהיר ביותר יהיה בתהליך שיתבסס על קבוצה מקצועית שתקבל מנדט מהקואליציה ומהאופוזיציה. משפטנים רבים נפגשו והיא מעורבים בפורומים שונים, אבל לא בהגדרה כזו.
המתווה: גיבוש מהיר של קבוצת עבודה של 15 משפטנים בכירים שמייצגים את מגוון התפיסות והגישות בנוגע לרפורמה המשפטית. הקואליציה תגדיר 4 משפטנים מטעמה והאופוזיציה 4 מטעמה. בנוסף אליהם יהיה שופט מבית המשפט העליון, נציג לשכת עורכי הדין, נציג מוסכם מטעם עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים, נציג מפורום קהלת, נציג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ושני נציגים מהאקדמיה.
הצוות הזה ייסגר לשבועיים רצופים ונבקש במהלכם יבנו מתווה מוסכם לכל היבטי הרפורמה המשפטית. לא רק לעניין עילת הסבירות. כל החלטה תתקבל בהסכמה רחבה של מינימום 80% תומכים כך שאין אפשרות של כפייה ברוב רגיל. הצוות יפעל בהנחיית מוביל מקצועי שיחזיק את המרחב והמסגרת, ובניתוק מוחלט מהתקשורת. כאשר יסיימו נאפשר במהלך שבועיים לכל חבר כנסת שרוצה בכך להיפגש לשיחה עם הצוות, לאחר שלמד את הצעתם.
המתווה המוסכם של המשפטנים יובא לדיון בכנסת. לא בוועדות. רצוי אך לא חובה, שההצבעה תהיה חשאית, כך שכל ח"כ יפעל יותר על בסיס ערכיו מאשר על בסיס האינטרסים שלו. במהלך החודש הזה יושהו תהליכי החקיקה וגם המחאה. מושב הקיץ יוארך בהתאם ללוח הזמנים המוגדר לתהליך.
אם זו הדרך היחידה, גם אם לא בטוחה, למנוע את חורבן בית שלשי, כולנו צריכים להירתם לכך. יתכן שהראשונים להנעת המהלך וליצירת המעטפת הלגיטימית הינם יו"ר הסתדרות העובדים, יו"ר המרכז לשלטון מקומי ויו"ר נשיאות המגזר העסקי.
הכותב הוא מחבר הספר "עוצמת השיתופיות, מאגו-סיסטם לאקו-סיסטם", ממייסדי תחום הגישור בישראל, מומחה למשא ומתן, אמון ובניית הסכמות.