לאחרונה החל הביטוח הלאומי בפרסום אגרסיבי לקידום מרכזי "יד מכוונת" הפועלים מטעם הביטוח הלאומי, שכותרתו "מוציאים את המקסימום מהביטוח הלאומי באמצעות הביטוח הלאומי". על פי הפרסומים, עדיף להגיש תביעות ללא עו"ד אלא באמצעות היוועצות עימם.

האם לדעתכם הביטוח הלאומי יעזור לכם למצות את מלוא הזכויות שמגיעות לכם כאשר הוא הגוף המשלם על הזכויות הללו? תרשו לי לעשות לכם סדר בנושא. כמי שמייצגת באין ספור ועדות רפואיות ונלחמת לעיתים רבות בביטוח הלאומי. הגשת תביעות והתייצבות לוועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי ללא עו"ד זאת טעות שעלולה לגרור לנזק בלתי הפיך ולפגוע בתשלומים המגיעים לכם. כידוע הביטוח הלאומי לא מחלק מתנות חינם.

הגשת תביעות שאינן שלמות וממצות ומבלי לדעת את החוק, הינה טעות חמורה שעלולה לגרום לאזרח להפסדים רבים בתשלומים המגיעים לו.

הגשת התביעה אינה עניין של מה בכך, התביעה הינה הרת גורל, היא שיכולה להוביל להכרה או לדחייה, להכרה חלקית או למימוש מיטבי של הזכויות המגיעות לכם. בראשית הדרך בוחן עורך הדין, האם המסמכים הרפואיים שהוגשו הינם נכונים, האם יש שגיאה שנערכה חלילה על ידי הרופא, האם יש תלונות נוספות שאינן מופיעות במסמכים הרפואיים, האם הלקוח עבר בירור מקיף בטרם הגשת התביעה והאם התביעה שלמה ומוכנה להגשה. לא פעם מגיעים למשרדנו תובעים, כאשר תשאול מעמיק מעלה את החשד לפגיעות נוספות הקשורות לאירוע התאונה, כמו למשל עניינים נפשיים או התפרצות של מחלות כאב (CRPS) ופיברומיאלגיה. 

חשוב שתכירו שלגוף "יד מכוונת" חסרונות מהותיים נוספים. אולי הם יסייעו לכם בהגשת התביעה (ללא יעוץ משפטי), אולם הם לא יכנסו עימכם לוועדה, לא יכינו בעבורכם את נימוקי הערר, לא יפנו אתכם למומחים הנכונים לעריכת חוות דעת נגדיות, לא ייצגו אתכם בוועדות הערר, ובשונה מעורך דין מנוסה, הם אינם יודעים כיצד לבחון פרוטוקולים באספקט המשפטי, הם לא בקיאים ברזי החוק והפסיקה ובעיקר הם לא יהיו שם בשבילכם כשתקבלו את ההחלטה בעניינכם.

כך למשל, ההליך בביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה, מתחיל בהכרה ראשונית. הכרה ראשונית לנפגע בעבודה היא חשובה. פקידי התביעות עושים כל שאפשר על מנת שלא להכיר באירועים כתאונות עבודה, ויתרה מזו גם אם מכירים, לעיתים רבות לא מכירים בכל אזורי הפגיעות, כאשר ערעור עליהם הינו רק לבית הדין לעבודה. במקרה שיש צורך להגיש תביעה לבית הדין לעבודה הרי שגוף "יד מכוונת" בוודאי שלא יגיש את התביעה כנגד הביטוח הלאומי והרי "יד מכוונת" פועל מטעם הביטוח הלאומי.

ובכן אדם שפנה למוסד לביטוח לאומי ללא ייצוג משפטי ונדחה (יתכן שבדרך אף עבר חקירה במטעם הביטוח הלאומי), פונה לעו"ד על מנת "שיציל את המצב" ויגיש תביעה מתאימה לבית הדין – במקרים כאלה, לעו"ד יהיה קשה מאוד להכיר בפגיעה שכן הפניה הראשונית לביטוח הלאומי נעשתה ללא הכנה מוקדמת. במקרה כזה יתכן שנגרם נזק בלתי הפיך.

בשלב השני, לאחר ההכרה, מתקיימות וועדות רפואיות. הוועדות צריכות להתקיים בכל ההיבטים של הפגיעה, בכל התחומים שנפגעו, שם טוען עו"ד לאספקטים נוספים, לתקנות ספציפיות שיש להפעיל בתיק הנדון, לצורך בבדיקות נוספות, לנכויות הזמניות שיש לקבוע, לפגיעה בשכר, להזדקקות לתרופות ולסעיפי הליקוי הנכונים שיש להפעיל, כאשר במרבית מהתיקים נדרש עו"ד לערער על אחת או יותר מההחלטות, ערר שברוב המקרים כאשר הוא מבוצע נכון מתקבל והמבוטח מקבל את מלוא הזכויות שהוא זכאי להן.

עו''ד שירן זליגמן (צילום: אסף רחמים)
עו''ד שירן זליגמן (צילום: אסף רחמים)

כך למשל, לאחרונה, רופא חדש בביטוח הלאומי דחה תביעה בהיעדר קשר סיבתי וזאת למרות שקשר סיבתי כבר נקבע בוועדה הקודמת, דבר שנדרש לערר עיקש והסתמכות על הפסיקה בעניין. במקרה אחר, קיבל לקוח משרדנו, שתי החלטות שונות בגין אותה הפגיעה אצל אותם הרופאים בדיוק, האחת כאשר נבדק כנפגע פעולות איבה והשני כנפגע בעבודה. ערר משותף הוא זה שהכריע במקרה הזה וגרם למוסד לביטוח לאומי לשלם לאותו לקוח את מלוא הזכויות בהתאם לנכויות הגבוהות יותר שנפסקו. דוגמא נוספת אחרת, לקוח הסובל מפוסט טראומה, שהוכר כבעל נכות בשיעור של 10% (המזכה בקצבה חד פעמית) ורק לאחר ערר מנומק הוגדלו לו אחוזי הנכות ונקבעו לו 30% נכות רפואית, כלומר פי שלושה. הגדלה זו זיכתה את הלקוח בקצבה לכל חייו.

הנגשת המידע לאזרח הוא דבר נצרך וטוב שהוקמה "יד מכוונת", כלי נוסף להיוועצות, נציין לחיוב כי חששם של עורכי הדין היה שתרשומות "יד מכוונת" והתרשמותם של הרופאים מהפונים עוברות לוועדה הרפואית, דבר שעלול לפגוע בפונה, אולם לאחרונה פנה עו"ד אביתר שוב בשאילתה למוסד לביטוח לאומי ונענה שהוועדות הינה עצמאיות ולא חשופות לתרשומות שכאלה, אלא אחת לחודש מועבר מידע בסיסי אודות הפונים לביטוח הלאומי במעמד אישור החשבונית לתשלום, לשיטתי מצער כי יד מכוונת לא מפרסמים גילוי נאות ומבהירים את גבול הסיוע הניתן והעובדה שסיוע זה אינו סיוע משפטי ואינו מחליף ייעוץ משפטי. 

זה המקום להדגיש ששכר טרחתם של עורכי הדין, הוגבל בחוק. החוק מגביל את האחוזים ואת מספר הקצבאות המירבי לתשלום. יחד עם זאת, פניה לביטוח הלאומי בליווי עורך דין היא חשובה וזאת על מנת למקסם את הזכויות המגיעות לכם ולייצגכם נאמנה.