גל האלימות המתגבר בחברה הערבית בישראל אינו עוד עניין שולי. 158 מאזרחינו נרצחו על רקע פלילי מתחילת השנה. מדובר במשבר לאומי הדורש מענה מיידי ואפקטיבי. 

הפשיעה בחברה הערבית צמחה במשך שנים בשל חוסר אמון, בשילוב עם הזנחה ממסדית ניכרת. ארגוני הפשיעה האלה פורחים ומשגשגים בשנים האחרונות. הם מטילים אימה על האזרחים הערבים - אבל לא רק. הם פוגעים בביטחון האישי של כל אזרחי ישראל ללא הבדל דת, גזע, מין או לאום.

הגיע הזמן לשינוי אסטרטגי מידי. כדי להתמודד עם סוגיה דחופה זו, על הממשלה לשקול גישה כפולה:

ראשית, לשלב את השב״כ במאמץ למניעת הפשיעה. השב"כ מתגאה ביכולות מודיעיניות שאין שני להן, מיומן בטיפול באיומי טרור ובביטחון פנים. בהתחשב בחומרת המצב, כדאי לשקול את מעורבותו בתפקיד מצומצם ותומך לכוחות המשטרה. יכולות השב״כ יאפשרו למשטרה לאתר את כלל המעורבים בארגוני הפשיעה בחברה הערבית ולספק לכוחות הביטחון מידע בזמן אמת שיאפשר פירוק אמיתי של ארגוני הפשיעה.

שנית, חיזוק כוחות המשטרה. נוכחות משטרתית מחוזקת וגלויה יותר יכולה להוות הרתעה לעבריינים פוטנציאליים. אבל לא מדובר רק במספרים. אנו זקוקים לכוחות מצוידים יותר ומאומנים במיוחד שמבינים את הניואנסים התרבותיים של החברה הערבית-ישראלית. יתרה מכך, יש להכניס ולהרחיב יוזמות של שיטור קהילתי - על ידי טיפוח אמון ושיתוף פעולה בין המשטרה לקהילה, נוכל לאתגר במשותף את הגורמים הפליליים שמשגשגים בשנים האחרונות.

המחויבות של הממשלה למיגור האיום הזה חייבת להיות בלתי מעורערת. זה לא רק מאבק בפשע; זה מאבק לשמירה על שלמותה ואחדותה של ישראל. כוחה של האומה שלנו תמיד היה במרקם המגוון שלה – יהודים, ערבים, דרוזים, בדואים ועוד, חיים יחד. לתת לאלימות לשבש את הדו-קיום הזה מאיים לערער את מה שמייחד את ישראל.

אני ער לביקורת בדבר שילוב השב״כ במאמץ. אני מאמין שזהו צעד נדרש וחשוב, היות ומדובר בנסיבות יוצאות דופן. כשם שלא היינו מהססים להשתמש בכל כלי זמין כדי להתמודד עם איומים חיצוניים, אל לנו להתמהמה בפריסת המשאבים שלנו לטיפול במשברים פנימיים. כמובן שפיקוח ושקיפות חיוניים כדי להבטיח שלא ייפגעו זכויות האזרחים.

מדוע הקרב הזה כה מרכזי עבור כל אזרחי ישראל?

ראשית, הגורל המשותף שלנו שזורים זה בזה. הדבר נכון שבעתיים לערים מעורבות כמו עירי חיפה. המשבר בחברה הערבית איננו ״בעיה שלהם״, זאת הבעיה של כולנו. שנית, אלימות ופשיעה בלתי מבוקרת יכולים בקלות לזלוג לאזורים אחרים במדינה. למעשה, הם כבר זולגים. ארגוני פשיעה, לאחר שהשתרשו, מבקשים להרחיב את תחומי ההשפעה שלהם. לפיכך, מה שמתחיל כנושא מקומי בוודאי יהפוך ל״מכת מדינה״ גדולה הרבה יותר אם לא נפעל כאן ועכשיו.

אתגר האלימות הגואה בחברה הערבית הוא מבחן לחוסנה של החברה שלנו, למחויבות שלנו לאזרחינו וליכולת שלנו לשמור על ביטחון אזרחינו. על ידי שילוב נקודות החוזק של השב"כ, חיזוק כוחות המשטרה שלנו והבטחת גישה שיתופית עם הקהילה, נוכל לתת מענה אמיתי ולהשיב את הביטחון והסדר לרחובות. למען עתידנו המשותף, עלינו לפעול כעת.


ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, שמתמודד לראשות העיר חיפה, כיהן כניצב במשטרת ישראל וכיועץ במשרד מבקר המדינה