הרכבת הקלה בתל אביב, שהקו האדום שלה נפתח ביום שישי לשירות ציבור הנוסעות והנוסעים, היא אחת מהתשתיות הלאומיות המזוהות ביותר, בעיני הציבור, עם המעורבות הסינית בישראל, למרות שהמעורבות הזו כלל אינה מלאה והקו אינו סיני יותר משהוא גרמני או צרפתי.
את מסלולו רב התלאות החל הקו האדום ב־2006, עם זכייתה של קבוצת MTS - התאגדות של שתי חברות ישראליות, חברה גרמנית, חברה סינית (CCECC) וחברה פורטוגזית - בזיכיון להקמה ותפעול הקו למשך 32 שנים. זיכיון זה, שרק חמישית ממנו בידיים סיניות, לא התממש לאחר שהקבוצה נקלעה לקשיים והמדינה הלאימה את הפרויקט ומסרה אותו לניהולה של חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת״ע).
למודת ניסיון מהכישלון של קבוצת MTS, נת”ע פיצלה את הפרויקט למספר רב של מכרזים שונים, להקמה, לאספקת ציוד ולניהול של קו הרכבת. כך, למשל, במכרז לכריית המנהרות ולהקמת התחנות בחלקו המזרחי של הקו זכו חברת "שיכון ובינוי" ו־CRTG הסינית ובמכרז לכריית המנהרות והתחנות המערביות ותחנת קרליבך זכו "דניה סיבוס" ו־CCECC הסינית. גם במכרז לאספקת מערכות החשמל והתקשורת של הרכבת הזוכה הייתה קבוצה שכללה שתי חברות סיניות וחברה גרמנית. הסיבה לשיתופי הפעולה הללו נובעת גם ממורכבות הפרויקט, גם מהצורך בשותף ישראלי שמכיר את הדרישות המקומיות ולעתים מדרישות המכרז עצמו.
כל המכרזים שצוינו עד כה הם מכרזי הקמה, בהם ישראל שכרה את שירותיה של חברה (ישראלית, זרה או קבוצת חברות) כקבלן מבצע, שקיבל תשלום עבור עבודתו ועזב עם סיומו. משמע, ניתן לומר שלמרות המעורבות הגבוהה של חברות סיניות בהקמת הרכבת, שיטת ההתקשרות עם הקבלנים המבצעים לא אפשרה להם השפעה כלשהי על פעולת הרכבת העתידית.
לא כך הדבר כשמדובר בהפעלה ותחזוקה של הקו האדום, שניתנה לתקופה בת עשר שנים, עם אפשרות הארכה לשש שנים נוספות. החברה שזכתה במכרז זה ב־2017 היא חברת “תבל”, המורכבת מחברת אגד (51% מניות), חברת "שנזן מטרו" (30%) וחברת CCECC (19%).
שתי האחרונות הן חברות סיניות, בעלות קשרים הדוקים עם השלטון בבייג’ינג. חברת האם של CCECC אף נמצאת ברשימה השחורה של ארצות הברית, בשל קשריה לכאורה עם צבא סין. חברה סינית נוספת ברשימה השחורה של ארצות הברית היא חברת CRRC, שזכתה במכרז לאספקת 90 קרונות לקו האדום של הרכבת הקלה, וגם סיפקה קרונות רכבת לאיראן.
למרות ההסתבכויות הללו, לרוב, האינטרסים של החברות הסיניות במעורבות בתשתיות בישראל הם תערובת של הפקת רווח כלכלי עם צבירת ניסיון במדינה דמוקרטית ומפותחת, לשם חדירה עתידית לשוק האירופי, אולם הרגישות הגוברת של אמריקה למעורבות סינית בפרויקטי תשתית גדולים, עלולה להעמיד במבחן את יחסיה עם ישראל כבר בעתיד הלא רחוק.
בשנתיים הקרובות תצטרך ישראל לבחון מחדש את האופן שבו היא מנתבת את דרכה בין דרישות ידידתה הטובה ממערב ובין קשריה עם הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ושותפת הסחר השלישית בגודלה של ישראל. על ישראל יהיה לבחון כל מכרז לגופו וכל מתמודדת לגופה ולנהל בצורה מחושבת את ההזדמנויות שבניסיון והאיכות שמביאות איתן החברות הסיניות, אל מול הרגישות של ארצות הברית.
הכותבות הן חברות המרכז למדיניות ישראל־סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS