בימים האחרונים דווח אודות עקרונות מתווה הנשיא, שככל שדווח, ראש הממשלה יהיה נכון לקבלו. ראש הממשלה קרא לחה"כ בני גנץ להיפגש עימו ולהידבר לצורך הגעה להסכמות בדבר המתווה, תוך שהוא מתעלם מראש האופוזיציה חה"כ יאיר לפיד. חה"כ בני גנץ, דחה בנאומו הפומבי ב-6 בספטמבר את הצעת ראש הממשלה.
קשה להתעלם מהרקע המוקדם ביחסים בין ראש הממשלה לחה"כ גנץ וחוסר האמון בניהם, אלא שבמקרה זה חשוב להצביע על שני הבדלים מהותיים בין ההסכם הקואליציוני של 2020 לבין מתווה הנשיא. הפעם לא מדובר בהתחייבות להסכם קואליציוני כי אם למתווה הנשיא. התחייבות ראש הממשלה לקיים את מתווה הנשיא היא התחייבות כלפי הנשיא וכלפי הציבור בישראל. ההבדל השני נעוץ כל כולו בהקשר של תהליך הנורמליזציה עם ערב הסעודית.
ראש הממשלה נתניהו פועל להשגת הסכם הנורמליזציה מתוך הבנתו את המשמעויות האסטרטגיות מרחיקות הלכת של ההסכם, שלו פוטנציאל עצום להשפיע על כלכלת ישראל וביטחונה, כמו גם על מעמדה האזורי והבינלאומי. בה בעת, ברור לראש הממשלה שהסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית ימצב את מעמדו ואת מורשתו כאחד ממנהיגיה החשובים והמשפיעים ביותר של מדינת ישראל, וירומם את קרנו בקרב הציבור בישראל, באזור ובקהילה הבינלאומית. השגת ההסכם אף יכולה לספק לו מצע הולם לסיום דרכו הפוליטית. יש כאן התלכדות של אינטרס מדינתי מובהק ואינטרס אישי. אין בכך כל רע או פסול, נהפוך הוא, התלכדות זו, יכולה לסייע לחילוצה של ישראל מן המשבר העמוק בו היא נתונה.
ראשי האופוזיציה נדרשים בעת הזו לגלות מנהיגות לאומית ולהניח למשקעי העבר. עליהם להכריז שהם נכונים לקבל את מתווה הנשיא, גם אם לטענתם אינו מספק את כל דרישותיהם. זו שעת אמת ומבחן להתחייבותם ולהצהרתם שטובת המדינה קודמת לטובת המפלגה ולטובתם האישית.
כאן המקום להסביר מדוע הסכם הנורמליזציה עם ערב הסעודית חשוב. הסכם כזה יעצב ארכיטקטורה אזורית חדשה, שבה ישראל הופכת לציר מרכזי, משפיע וחשוב. ארכיטקטורה זו תגדיל באחת את הגמישות של ישראל ושל הפלסטינים, שלהבדיל משגיאתם שבהחרמתם את הסכמי אברהם, החליטו הפעם לא להתנגד, ולנסות ולמצות ממנו את המיטב האפשרי. הפלסטינים מבינים שהסכם הנורמליזציה עשוי להתברר כקרש הצלה עבור הרשות הפלסטינית ותנועת הפת"ח ולקדם אינטרסים חיוניים שלהם, אשר להבנתם לא ניתן לקדם במסגרת מו"מ ישיר עם ישראל. הארכיטקטורה האזורית החדשה "מגדילה את העוגה", תוסיף משאבים, תשומות ושחקנים נוספים שאינם קיימים בערוץ הבילטראלי – ישראלי-פלסטיני. אלה יגדילו את הגמישות של הצדדים לצד אפשרות למנגנוני פיצוי משמעותיים בעבור ויתורים משמעותיים.
השתלבותם של מאות אלפי פלסטינים צעירים, משכילים ומיומנים בשוק העבודה הסעודי, המשווע לכוח אדם מיומן יכולה להיות מפנה אסטרטגי. עד הפלישה העיראקית לכווית באוגוסט 1991, התגוררו ועבדו בה כ-450,000 פלסטינים, שהתפרנסו בכבוד ושלחו סכומי כסף משמעותיים למשפחותיהם ברשות הפלסטינית. היקף הפלסטינים שתוכל הכלכלה הסעודית, הגדולה מזו של כווית, לקלוט יהיה רב יותר. רבים מהצעירים המשכילים הפלסטינים, איבדו תקווה בשל העדר יכולת להשתלב בשוק העבודה שאינו קיים, הפכו לדור משועמם, מתוסכל וזועם, כשרבים פורקים את תסכולם בהצטרפות לפעילות טרור. יציאתם לשוק העבודה בערב הסעודית כדוגמה, תרוקן באחת את פוטנציאל ההצטרפות למעגל הטרור ולהרחבתו. כך גם פריחה כלכלית שיכולה לבוא על הרשות הפלסטינית בזכות השתלבותה במארג התשתיות האזוריות: תחבורה, אנרגיה, מים, תעשייה ותיירות. וכל אלו, לצד אפשרויות לחופש תנועה במרחב המתעצב.
נורמליזציה עם ערב הסעודית, תאפשר לישראל לפרוץ את גבולות החרם בעולם הערבי והמוסלמי וסביר להניח שתוביל להפשרה ובהמשך לכינון יחסים בין ישראל לאינדונזיה (המדינה המוסלמית הגדולה בעולם והדמוקרטיה הרביעית בגודלה בעולם) ובהמשך אולי גם עם מלזיה ועם מדינות מוסלמיות וערביות אחרות.
ההסכם, גם יוביל לפריחה כלכלית של ישראל בזכות השקעות בשוק הישראלי, בטכנולוגיות, בחקלאות, אנרגיה ובתעשיות המים והרפואה. בפני ישראל והכלכלה הישראלית ייפתחו שווקים נוספים, גדולים ומשמעותיים הרבה יותר מהיקף הסחר הגדל והמרשים עם איחוד האמירויות.
ומעבר לכל אלו, הסכם הנורמליזציה עם ערב הסעודית, יחליש את איראן ואת שאיפותיה להגמוניה אזורית. משמעותו של הסכם הנורמליזציה היא אמירה סעודית ברורה לגבי השתייכותה למחנה האמריקאי. המשמעות היא הגבלת יכולת הנזק של איראן מול ערב הסעודית בשל מטריית הביטחון האמריקאית. איראן חלשה ומוגבלת יותר מול ערב הסעודית, תגדיל את נכונות ערב הסעודית להעמקת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם ישראל. התוצאה תהייה ישראל חזקה ובטוחה יותר מול איום איראני פוחת.
הסכם הנורמליזציה, יוביל גם לשיפור היחסים בין ישראל לבין ארה"ב. ארה"ב זקוקה להסכם לצורך שימור מעמדה ההגמוני באזור, המבטיח אינטרסים חיוניים שלה, תוך דחיקת סין וצמצום השפעתה המאתגרת את ההגמוניה האמריקאית. להסכם משמעויות מרחיקות לכת בראיית הנשיא ביידן וממשלו, אלא שהוא צפוי להיתקל בקשיים מבית בשל התנגדות האגף הפרוגרסיבי במפלגתו והמפלגה הרפובליקנית. לכן, נזקק הנשיא לסיוע ישראלי להעברת ההסכם בסנאט האמריקאי. מימוש הסכם כזה ייחשב להישג חשוב לנשיא ביידן לקראת הבחירות הקרבות בארצות הברית. לא רק מורשת נתניהו תיבנה מן ההסכם, אלא גם מורשת ביידן.
ומכאן חזרה אל המשבר והחולשה מבית. ישראל תתקשה לממש הסכם נורמליזציה, ללא רגיעה פנימית. את הרגיעה אמורה לייצר פשרת הנשיא, אשר מימושה מחייב הסכמה של האופוזיציה. המתווה הכרחי בראיית נתניהו לצורך התקדמות לנורמליזציה עם ערב הסעודית. ובפניה אישית מאיתנו, זו שעת אמת וכושר, זו שעת המנהיגות הלאומית וגדלות הנפש של ההנהגה הישראלית – קואליציה ואופוזיציה כאחת. זו הזדמנות היסטורית, המחייבת מעשה. זו שעת האמת של האומה ושל המדינה. אל תאפשרו לה לחמוק ולהתאיין מכיוון שאינכם מאמינים לנתניהו. אל תתנו לפוליטיקה להכריע את האסטרטגיה ואל תתנו לקיצוניים משני הצדדים להכתיב את מעשיכם. גם אם להבנתכם יקשה על גורמים בממשלה לקבל את המתווה, הרי שיש ערך עצום גם לקריאה פומבית לציבור בדבר ההסכמה לקבל את המתווה ונכונות לדון בו עם ראש הממשלה. האמינו בדרך ותרגמו את סיסמת המחנה :"טובת המדינה קודמת לטובת המפלגה". עשו והצליחו בעבור כולנו.
פרופ' קובי מיכאל הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
פרופ' גבי סיבוני הוא חוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.