ההפיכה המשטרית מאיימת על יסודות הדמוקרטיה, ויש להיאבק בה בכל האמצעים, אך דווקא בשל כך יש להתעקש רק על יעדי המינימום, ולחתור לתרגום הצלחות המחאה להסדרים פרלמנטריים חדשים – על בסיס הכנסת הנוכחית.
"אנחנו בשלטון - אנחנו אחראים": ביקורת פנימית בקואליציה סביב העברת הרכבים לפלסטינים
"צריך לשכנע את הקבינט": רעייתו של השר בן גביר מתייחסת לסערת העברת הנשקים
לאחר שנתניהו החליש את מבקר המדינה ונציב שירות המדינה באמצעות מינויים “נוחים”, המהפכה מבקשת להשיג שליטה על המערכת המאזנת האחרונה – מערכת המשפט. בהצעות החוק שהגישה הקואליציה לא מוצע מנגנון המייצר איזונים ובלמים חלופיים, וכולן חותרות להשגת מקסימום כוח שלטוני. לכן, חובה לבלום את ההפיכה, וזהו יעד המינימום החיוני.
לצד זאת, החלו להישמע בקרב המחאה קולות המבקשים להשיג יעדים נוספים, כמו חוזה חברתי חדש וחוקה. אלו יעדים ראויים, אפילו נערצים, אך אינם המינימום החיוני. גם מהפך פוליטי הוא ראוי, אך אינו המינימום החיוני.
בניהול מלחמות ומאבקים חובה להגדיר את היעד האסטרטגי המינימלי וההכרחי, ולייצר ודאות בהשגתו מיד כשנצברות מספיק הצלחות טקטיות המאפשרות זאת. מה שגורם לא פעם לכישלון אסטרטגי, במיוחד כאשר נוחלים הצלחות טקטיות, הוא העלייה בתיאבון להישגים – לאור ההצלחות הטקטיות קיימת נטייה לאמץ יעדים חדשים, מעבר למינימום החיוני, ולהתמיד במערכה מעבר להכרחי. אך מאבקים אינם מתפתחים בקווים ישרים, והיתרון של היום עלול להתחלף מחר בחיסרון.
המחאה נמצאת כרגע ביתרון. מרבית מוקדי העוצמה החוץ־פרלמנטריים פועלים בנחרצות נגד ההפיכה (מהמילואים, דרך המשקיעים והיזמים ועד לרופאים), המערכת הבינלאומית אמרה את דברה, ובאופק הכרעות קריטיות בבג”ץ, העסקה הסעודית ומלכוד הפטור לחרדים מגיוס. החרדים כבר חוששים שבחרו בקרב הלא נכון, וחלקים מהליכוד החלו להפנות גב לקו הרשמי. בהפיכה המשטרית דבק הגרעין הקשה של הביביסטים והכהניסטים, ועם אלה לבדם נתניהו לא יכול להמשיך.
כך נראית בשלות לתרגום הצלחה טקטית להישג אסטרטגי, שהוא חקיקתי. אחת מחולשות המחאה היא הקשר הרופף שבין המחאה החוץ־פרלמנטרית (החזקה) לאופוזיציה הפרלמנטרית (החלשה). לאופוזיציה גם יעדים פוליטיים שאינם בהכרח המינימום החיוני של המחאה.
אם המחאה תציע לנתניהו רק ליפול על חרבו, פוליטית ופלילית, היא לא תותיר לו ברירה אלא להילחם עד הסוף, ואולי הוא יצליח להפוך את הקערה על פיה, או שבג”ץ יירתע או שטראמפ יחזור לשלטון. יתרה מזו, העלייה בתיאבון להישגים עלולה להביא לאובדן תמיכה מצד חוגים שונים, לרבות בהסתדרות ובמגזר העסקי.
אך אם המחאה תכוון למתאר המבטיח את עצירת ההפיכה המשטרית, ולצד זאת תאפשר לנתניהו להישאר עוד זמן מה ראש ממשלה ולשפר את מצבו הפלילי (למשל חנינה), ייתכן שהיא תוכל לייצר ודאות בהשגת היעד האסטרטגי החיוני. כמובן שלנוכח רקורד האמינות המפוקפק שלו, חוסר האמון צריך להיות מובנה במתאר, ונתניהו צריך לתת לפני שהוא מקבל. למשל, משיכת ההתנגדויות לעתירות לבג”ץ והקפאת המצב החוקתי בחוק, ואז כל השאר.
המעשה הבוגר הוא הסכמה בין המחאה החוץ־פרלמנטרית לאופוזיציה על מתאר שיוצע לנתניהו ויבטיח את השגת יעד המינימום. הצבת יעדים נוספים והמשך המאבק מעבר לפרק הזמן החיוני עלולים לסכן את שהושג עד כה.