מאסתי בדברי הרהב של המנהיגים ושל הפרשנים מכל הסוגים. במלחמת ששת הימים השכמנו בבוקר המלחמה בשוחות, שברכסים מעל גבעת ברנר, בכוננות לעלות על מטוסי הדקוטות והנורדים על מנת לצנוח באל־עריש.
עמר בר-לב: "להטיל מצור מלא על עזה, לא מים לא חשמל ולא מזון"
באותו בוקר שמעתי בטרנזיסטור שהיה צמוד אליי את משה דיין שר הביטחון אומר: "אנחנו עם קטן - אבל אמיץ". ברגע הזה משה דיין ידע שחיל האוויר של ישראל מכה קשות בחילות האוויר של מצרים וסוריה ומשמידם. לא היו בדבריו דברי רהב, זו הייתה צניעות עוצמתית. צניעות היא מידה חשובה במלחמה - ולא ארחיב. היום, כל מנהיג ומנהיג לשעבר לא מפסיק לדבר דברי רהב, ומשתמש במושגים כמו "נשמיד את החמאס", "נכה בהם קשות", "נחסל אותם", "ננקום בהם קשות" ועוד ועוד.
די לרהב ולאיומים! נתחיל לבצע בשקט, ללא "פירוטכניקה" וללא פזילה לתקשורת הרדודה. זאת כיאה לעם נחוש.
הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר וחבר במבטחי – פורום מפקדים לאומי