מאז תחילת המלחמה הראו אזרחי ישראל סולידריות מדהימה בכל החזיתות. חמ"לים עצומים שהוקמו מרגע לרגע, מערכות מסועפות של שינוע מתנדבים, ציוד, אוכל, כל מה שתבקשו - יש. אנשים עזבו הכל והתמסרו לחלוטין לעשייה מעל ומעבר למען המפונים מהעוטף ומהצפון. המתנדבים הם עם ישראל היפה, הנדיב והמשובח, אין על כך עוררין. אבל איתם, מתחבאים בצללים, מגיעים גם מי שמנצלים את המצב על מנת לגנוב, להשחית, להרוס ולפגוע.
אל מתחמי המפונים העצומים שהוקמו בעקבות האסון זורמים לאט ובטוח גם הגנבים, עברייני המין וסוחרי הסמים. אנו עדים למעצרים ראשונים בימים האחרונים, וזו רק ההתחלה, לצערי. נכון, המוגנות והביטחון האישי במתחמים הם אתגר ענק, עצום, כזה שהמדינה לא התמודדה איתו מעולם. ועדיין, אסור להרים ידיים ולחשוב ש"ככה זה", כאילו שזה המחיר שצריך לשלם. כאילו האנשים הללו לא שילמו מספיק.
אסור לאפשר לכל אדם להיכנס למתחמים, גם אם הוא אומר שהוא מתנדב בעמותה או חלק מחמ"ל, גם אם הגיע להפעיל ילדים, או לחלק מזון. אנחנו צריכים להיות חשדניים יותר למען ביטחון המפונים. צריך להתחיל ליצור רשימות מוזמנים, עם שמות ותעודות זהות. כן, זה יקשה על דינה מרחובות שהגיעה ספונטנית עם בובות לילדים, ואולי יעכב את האספקה במעט, אבל המחיר הוא קטן לעומת הנזק בטווח הרחוק.
מתחמי המפונים סובלים כרגע מגניבת ציוד, חפצים אישיים, ארנקים וכסף; מכניסה של גורמים עבריינים שמכניסים אלכוהול, סיגריות וסמים, גם לקטינים; כמו כן ישנם דיווחים על פגיעות בנשים, נערות וילדים.
המפונים הם פליטים בארצם. רבים מהם פוסט־טראומטיים שגרים כרגע במקום שאינו הבית ונמצאים בחלקם במצב של חוסר כל. לחלקם קרובים שנרצחו, נחטפו או נעדרים. חלקם עדיין מצולקים מהמראות שראו, מהקולות ששמעו, מהזוועות שחוו. חובה להגן עליהם גם מפני מה שאנחנו לא רוצים להעלות על דעתנו שעלול לקרות להם.
לכן, אנו צריכים לוודא שכל המתנדבים רשומים, שלכולם יש אישורי היעדר עבירות מין, שלאנשים שטוענים שהם מוכשרים לבצע דבר מה אכן יש הכשרה לכך. תחשבו למשל על אותו אדם טוב שמחפש מתנדבים ליום הולדת של ילדה ניצולת הטבח בעוטף עזה ומבקש בקבוצות בפייסבוק מפעיל לילדים או ליצן שיגיע איתו. ללא כל כוונת זדון הוא מכניס איתו גורם שהוא לא יכול לערוב לו. האם הוא יכול לקחת אחריות ולהיות בטוח מי האנשים? לא. זו גם לא האחריות שלו בלבד. זו האחריות של כולנו, של המדינה, של כל מי ששלומם של אזרחי המדינה חשוב לו.
ללא בדיקה מקדימה של כל הגורמים שנכנסים למתחמי המפונים, אנו למעשה עלולים להכניס אליהם כוחות רעים ומסוכנים, שעלולים לנצל את המצב הרגיש כדי להוסיף חטא על פשע. אסור שזה יקרה. המתחמים חייבים להמשיך לפעול, כמובן - לא תהיה סגירה הרמטית של מלונות ודירות והוסטלים - אבל חייבים שליטה מסוימת במצב, כי זה רק יחמיר. המשבר האזרחי לא יחכה לסוף המלחמה.
הכותבת היא מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית