המלחמה הנמשכת בעזה, ותמונות ההרס והנפגעים מקרב האזרחים, מגבירות את הביקורת על ישראל, ומחזקות את הצורך להגדיל את הסיוע ההומניטרי לרצועה.
דבר והיפוכו: זה מה שביידן לא מבין על הערבים והפלסטינים
לאחרונה הועלתה הצעה למסדרון ימי הומניטרי, שיעביר סיוע לעזה דרך קפריסין. מדובר ביוזמה קפריסאית, שהנשיא כריסטודולידס העלה בשיחותיו עם נתניהו. לדבריו, נתניהו “הגיב בחיוב”. הקפריסאים קיימו מגעים בנדון עם שורה של גורמים רלוונטיים – הרשות הפלסטינית, ירדן ומצרים – ועם בכירים באיחוד האירופי, האו”ם וארצות הברית. היוזמה הוצגה גם בוועידה שהתקיימה בפריז.
בביקורו בישראל, שר החוץ הקפריסאי נפגש עם הנשיא הרצוג ועם השר אלי כהן, והציג בפניהם את היוזמה בפירוט. על פי התוכנית, בטווח המיידי הכוונה להעביר סיוע מנמל לרנקה לעזה באמצעות נחתת. בהמשך מדובר על הקמת משטח צף בים, ובטווח הארוך יותר הקמת נמל. במגעים שכבר התקיימו הועלו על ידי ישראל ומצרים סוגיות הנוגעות בעיקר למישור הביטחוני - הן מניעת שימוש במסדרון על ידי חמאס, והן הבטחת תנאי הביטחון סביבו.
בבסיס היוזמה עומד אינטרס של קפריסין ואירופה, שנועד להמחיש את יכולתן לסייע למצב הקשה בעזה. ראש ממשלת יוון הבהיר שארצו מוכנה לשקול השתתפות במסדרון אם יופעל ב”הגנה מלאה” לספינות, שיאפשר להעביר סיוע רב יותר לרצועה. אף בריטניה, צרפת והולנד בוחנות תוכניות אלו. מבחינת קפריסין יש בכך להמחיש את מרכזיותה באזור, ואת התפקיד שהיא יכולה למלא במשברים חמורים. לניקוסיה מערכת יחסים הדוקה עם כל הצדדים הרלוונטיים.
יהיה בכך גם כדי לסייע להתמודד עם הביקורת שנשמעת בזירה הפנימית, וגם מצד הפלסטינים, לנוכח היחסים האסטרטגיים שהתהדקו בינה ובין ישראל. עם זאת, מדובר גם במהלך עם פוטנציאל לחילוקי דעות בהמשך הדרך. הרעיון מצוי בשלביו הראשוניים, ויחייב שורה ארוכה של תיאומים, אולם הוא ממחיש את האינטרס של הקהילה הבינלאומית למלא תפקיד מרכזי במניעת הסלמה, ובדגש על המצב ההומניטרי בעזה.
מבחינת ישראל מדובר בשחקן ידידותי ואמין - קפריסין - עמו נקשרו יחסים אסטרטגיים חשובים. בה בעת, מדובר במהלך מורכב, שיתבצע, יש להניח, תחת “מטרייה אירופית”. דברי נתניהו, שהרשות הפלסטינית לא תחזור לשלוט בעזה כל עוד לא גינתה את הטבח וממשיכה לשלם למשפחות המחבלים, מעידים שהדרך לשילובה ביום שאחרי רצופה מכשולים רבים. האיחוד האירופי, כמו גם וושינגטון, יתעקשו לעבוד בסוגיה זו, כמו גם באחרות, מול כתובת מקובלת כרשות הפלסטינית, למרות מגרעותיה וחולשתה הידועות.
כך או כך, אין סיבה שישראל לא תגיב בחיוב במישור העקרוני לרעיונות מעין אלו. ואכן, הרצוג אמר לקראת הגעת השר הקפריסאי, כי ישראל דנה ברצינות עם הקפריסאים ב-”ניסיון משמעותי” להעביר סיוע הומניטרי לעזה בדרך הים. יש בכך כדי להקרין גישה חיובית, לפחות במישור ההצהרתי כרגע, מול הזירה האירופית, ובמיוחד על רקע הביקורת הגוברת לנוכח התמונות מהרצועה.