מאז תחילת המערכה בדרום, ראש המטה הכללי וראש שירות ביטחון כללי וחברי קבינט המלחמה, באים לבקר לעיתים תכופות את חיילי צה״ל בחזית ומגיעים  לאזורי הלחימה המסוכנים בלב העיר עזה ובמרכז חאן-יונס. 

ללא ניצחון ברור על חמאס, הדרך למלחמה אזורית סלולה
ההורים השכולים לא היו רוצים שנפילת הבנים תהיה לשווא

במסגרת ביקורם, הם מקבלים עדכונים, מאשרים תוכניות ובעיקר מהווים דוגמא אישית ומודל לחיקוי למפקדים ולחיילים. ביקורים אלה אינם מובנים מאליהם. מי שמנהלים את המערכה מעניקים בביקורים שהם עורכים תעצומות נפש, מוטיבציה, תחושת הזדהות, ורוח גבית ללוחמים. בביקורים שהם עורכים, הם מדגישים את החשיבות לחתירה למגע, כדי להשיג את מטרות המערכה.

מדובר בלחימה מורכבת על פני הקרקע, בלחימה במחילות, במנהרות, בפירים, ברחובות הצרים והצפופים ובסמטאות. זאת לחימה מסובכת שלא נתקלנו בה בכל שנות קיומה של המדינה. למרות הסיכון הגדול המפקדים מהווים דוגמא אישית וחוזרים ופוקדים את הכוחות הלוחמים בים וביבשה ומעניקים חוסן נפשי ותחושה של שליחות. 

המפקדים הבכירים שמובילים את הכוחות אינם מסתפקים בצפייה בקרבות באמצעות הטלוויזיה בעמדות הפיקוד הקדמיות אלא פועלים ברוח צה״ל כשהמפקדים צועדים בראש הכוח ונותנים דוגמה אישית. ערכים של "אחרי" אהבת מולדת, דוגמא אישית, דבקות במשימה, חתירה למגע ואומץ לב ראוי לכל שבח, היו תמיד הערכים שעל פיהם התנהלו הקצינים והלוחמים.

חיילי הסדיר, חיילי המילואים, בעלי ניסיון, אנשי שירות הבחטחון הכללי, רכזים וחוקרים, הצמודים למסתערים שנמצאים בראש הכוח, מפגינים רוח לחימה, הקרבה אישית. צמח כאן דור לוחמים שיש להצדיע לו ולומר לו אתם גאוותינו, ולכם אנו חבים את חיינו. אין ספק שאתם עושים הכל להשבתם של כל החטופים הביתה. 

זאת מטרה נעלה אם יש צורך להפסיק את הלוחמה, לשחרר את הרוצחים מבתי הכלא, כולם תמורת כולם. הלוחמים מוצאים עצמם מול גדולי המרצחים מוחמד דף, יחיא סינוואר, מרואן עיסא ורוצחים מתועבים רבים שמסתתרים במחילות ובכוכים מוקפים במגן אנושי של ילדים וזקנים, ונמלטים ממקום מסתור כדי לשמור על חייהם.

הם לא הראשונים לעמוד בראש כוחותיהם, הם שולחים את רוצחיהם להציץ מהפירים ולמלכד במטענים את שטחי ההתקדמות של צה״ל, למלכד ולסגת, ומנהלים קרב של פחדנים באמצעות מטענים מוסלקים שמופעלים מרחוק. זה קרב מאסף של אספסוף שיודע לרצוח, לשרוף, לאנוס נשים ותינוקות ולרצוח קשישים.

העם הפלשתיני היושב ברצועת עזה רואה את הדברים ומתחיל להתנגד להתנהלותם ולהיאבק במנהיגיו ולהשמיע את קולו. אנו מבחינים בעימותים תכופים, גוברים והולכים בין הפליטים לבני הרודנות השלטונית, נגד הדיקטטורה השלטת, וזה קורה לאחר שתושבי עזה הבינו שהמנהיגים שלהם לא רק מתכוונים להשמיד את ישראל. מנהיגי חמאס הורסים ורוצחים גם את בני עמם.

גם אומות העולם מבחינים בהבדל  בין תעוזה, רוח הלחימה ומוסר הלחימה שלנו, לעומת הפחדנות, השפלות והאכזריות של הגרועים באויבנו. הימים קשים, מורכבים אך רוח הלוחמים תנצח.

המפקדים ימשיכו להוות את חוד החנית ולהוביל את הכוחות ומנהיגי המערכה ימשיכו לבקר אותם ולהעניק להם גיבו עד הגשמת כל מטרות המלחמה ובראשם השבת החטופים הביתה.