הרבה דברים רעים קרו לנו ב-7 באוקטובר. הגרוע שבהם זה כמובן רציחת למעלה מ-1200 גברים, נשים, תינוקות, זקנים, גברים חיילים וחיילות ששילמו בחייהם בנוסף על חטיפתם של כ-240 מאחינו ואחיותינו. בל נטעה, עוד ועוד השלכות קשות יש ועוד יהיו לפוגרום ה-7 באוקטובר.
אתמול פורסם כי גורמים צבאיים חוששים שהחיזבאללה ינסה לפרוץ לישראל דרך גבולנו המזרחי עם ירדן. לכל מי שינו על האף נאמר; בוקר טוב אליהו. הגיע הזמן, אחרי כמעט שלושה חודשים, שכולנו נבין שאם יש דבר אחד מהותי שהשתנה בעקבות ה-7 באוקטובר, הפוגרום הקשה ביותר שחווה העם היהודי, הרי שזאת האמונה שלהם שיש בכוחם ויכולתם לחסל פיזית את מדינת ישראל. עד ה-7 באוקטובר אף גורם ערבי, עוין ככל שיהיה, לא באמת האמין שניתן לחסל את מדינת ישראל. ניסיונות העבר עם המלחמות והפיגועים, הוכיחו להם שישראל חזקה הרבה יותר מכל שאיפותיהם וחלומותיהם. ואז, כאמור, הגיע ה-7 באוקטובר. בפעם הראשונה מזה חמישים שנה מאז מלחמת יום כיפור, אויבינו, ובעצם העולם הערבי כולו, באמת ובתמים מאמינים שחיסול מדינת ישראל הוא בגדר האפשר. מדובר בשינוי תודעתי עמוק ומסוכן עבורנו. שינוי שילווה אותנו שנים קדימה. פתאום כל פקטט ארגון טרור עלוב וחסר חשיבות מפנטז על ה-7 באוקטובר משלו. כל ההרתעה שעמלנו ובנינו במשך שנים התרסקו לנו מול העיניים תוך שמונה שעות.
מצב תודעתי זה שכבש את ליבם של אויבינו הוא מסוכן מאוד עבורנו. גם אם נצליח, ובעזרת השם נצליח גם נצליח, לחסל כל התקפה נגדנו, לא נוכל לחסל את תודעת האויב שמבחינתו זה רק עניין של זמן ומקום עד שיצליחו לממש את ה-7 האוקטובר השני. תודעה אויב מסוכנת זו היא אחת הסיבות המרכזיות לחשיבות הגדולה של תוצאות המלחמה בעזה. אין לנו ברירה אלא להביס ולהשמיד את החמאס. אין לנו את המותרות לתוצאה אחרת פרט לניצחון מוחץ וחד משמעי. העובדה שקצינים ובכירים בצה"ל מספרים לנו שקשה יהיה להגיע להכרעה היא בבחינת חטא על פשע. אם חפצי חיים אנו ואם אנחנו רוצים לאפשר לילדנו ונכדנו חיים בטוחים כאן בארץ חמדת אבות, חובתנו להתגבר על ההססנות שטבועה בקרב חלק מצמרת צה"ל. כולנו חייבים להבין שאת החמאס עלינו לחסל. להשמיד. ולאבד עד דק. לא רק כדי למנוע מהם מלנסות ולשחזר את ה-7 באוקטובר, אלא גם כדי לאותת לכל אויבינו – קרובים ורחוקים – שמדינת ישראל היא בלתי מנוצחת.
אל מול גישה זו ניצבת גישתם של כל מיני 'מומחים' בעיני עצמם שטוענים שבלתי אפשרי לחסל רעיון. לדבריהם, גם אם נכה בחמאס, ונהרוג את כל פעיליו, הרעיון שהחמאס מייצג ימשיך לחיות ובסופו של דבר יגיעו אחרים ויניפו את הדגל החמאס שוב. עם כל הכבוד וההערכה אני חולק על חשיבה תבוסתנית זו. הניסיון מוכיחה שאפשר גם אפשר לחסל רעיון. זה ייקח זמן. זה ידרוש מאמצים רבים ולא יהיה קל אבל זה בהחלט אפשרי. איך אני יודע? כי מדינת ישראל עשתה זאת בעבר. כזכור, עם הקמת המדינה ועד מלחמת יום כיפור, במשך 25 שנים, העולם הערבי כולו האמין בכל ליבו שניתן לחסל את מדינת ישראל. לאחר כישלונם במלחמת יום כיפור העולם הערבי התפכח והבין שרעיון השמדת מדינת ישראל נגמר.
בכך הצלחנו לחסל רעיון מרכזי שהקיף את העולם הערבי כולו. הצלחנו להעביר אותם מתודעת חיסול לתודעת השתלבות. זאת הסיבה שמצרים חתמה איתנו על הסכם שלום. זו הסיבה שגם ירדן חתמה איתנו על הסכם שלום וזאת הסיבה שהסכמי אברהם נחתמו עם עוד ארבע מדינות מוסלמיות. התודעה הערבית התחלפה והשתנתה. 'לפתע' כולם אימצו את הגישה המוכרת - if you can't beat them join them.
ואז הגיע ה-7 באוקטובר 2023. דווקא הפלשתינים, הבן החורג, המכוער והלא מוצלח של העולם הערבי, הצליח היכן שכל יתר מדינות ערב כשלו. הם עוררו שוב את הרעיון שניתן לחסל את מדינת ישראל. לכן חשוב שכולנו נבין שמעבר לכישלון המודיעיני והצבאי המהדהד שחווינו, הכישלון התודעתי שעוטף את העולם הערבי מסוכן ומאיים מתמיד. כל מדינות ומנהיגי ערב, אבל ממש כולם, מסתכלים עלינו ועל מה שאנחנו עושים ברצועת עזה. הם ממתינים לראות אם היאהוד התאפסו על עצמם או שהם ממשיכים לדרדר עצמם אל התהום.
מזל גדול שכל אחד מלוחמינו ברצועת עזה, כל אחד ממפקדנו בלחימה עצמה מבין את זה ולכן כולם ללא יוצא מן הכלל מדברים בשפה אחת. הם קוראים לחיסול האיום החמאסי אחת ולתמיד. הם צועקים בקולי קולות לא לעצור אלאל ללכת עד הסוף. לצערי הרב, אמונה זו ונחישות שמתלווה אליה לא מקיפה את כל הפיקוד הבכיר בצה"ל ומערכת הביטחון. הדיבורים שלהם על כך שלא נוכל להכריע את החמאס היא בבחינת דלק למדורה שגם ככה יצאה משליטה. לצערנו הרב, דווקא בימים אלה של מלחמה אנו עדים לפער אמוני ענק שנפער בין הלוחמים בשטח שמאמינים בחיסול והשמדת החמאס לבין חלק מהפיקוד הבכיר בצה"ל שחושבים שזה בלתי אפשרי.
ליבי כמובן עם החיילים בשטח. לא רק כי אין לנו ברירה, אלא בגלל שהתנועה הציונית לימדה את כולנו ש'עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה'. את החמאס וכל תומכיו יש להשמיד בכל החזיתות - צבאי ומדיני - בלי רחמים בלי גמגומים ובלי היסוס. עלינו להפוך את ה-7 לאוקטובר ליום שבו הפלשתינים יצטערו עליו גם בעוד חמש-מאות שנים. כי לא מדובר במאבק שלנו בסינוואר או במוחמד דף. זה גם לא רק המאבק שלנו בחמאס. מדובר במלחמת הקיום שלנו נגד הנאצים החדשים. נגד השקפת עולם שמאמינה שניתן לחסל את 'היישות הציונית'.
ולכן, המסקנה היחידה שעלינו להסיק היא זו - נרצה או לא נרצה נאהב או לא נאהב, אין לנו ברירה אלא ניצחון. ניצחון. ניצחון. לא אנחנו בחרנו במלחמה. לא אנחנו בחרנו בעימות. האויב הפלשתיני-נאצי אילץ אותנו להתעורר ולהחזיר מלחמה שערה. בדיוק כפי שהעולם הדמוקרטי חיסל את הנאצים בשנת 1945, כך חובתנו לחסל את הנאצים-פלשתינים בשנת 2024. למען הצדק. למען החיים. ולמען הדורות הבאים שלנו. עד הניצחון.
הכותב הוא לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב ויועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו