ארגוני טרור ופשיעה משתמשים בשחיתות ובאלימות שיטתית כדי לקיים את פעולותיהם בסביבתם החברתית, הפלילית והכלכלית. לעתים ארגונים אלה מייצרים שליטה בלעדית בתחומי עסקים ו/או על שטחים גיאוגרפיים, ובמידה רבה אחראיים גם לפשעים סביבתיים. ישנו צורך למצוא דרכים חדשניות של לוחמה כלכלית במטרה לפגוע בטרור ופשיעה בגופים או בעלי חברות המזוהים כקשורים לגורמי פשיעה וטרור.
ב-2017 פורסם על מעצר במרוקו של איש העסקים קאסים טאג'דין, אזרח לבנון וסיירה לאון, והסגרתו לארה"ב. למרות שטאג'דין הוכרז על ידי ארה"ב כפעיל חיזבאללה כבר ב-2009, הוא עמד במשך שנים רבות בראש תאגיד שפעל מקונגו ושכלל עשרות חברות שחלקן נקשרו לפשעים סביבתיים באפריקה בתחום כריתת עצים בלתי חוקית, סחר בלתי חוקי בפחם וייצוא יהלומי דמים והן שימשו מסווה להלבנת הון עבור פעילות הטרור של חיזבאללה והברחות הסמים שבהן הארגון מעורב. דוגמא זו מחזקת את דוח האינטרפול משנת 2018 שעל פיו ממצאיו, פשעים סביבתיים מהווים את מקור המימון הגדול ביותר עבור קבוצות של פשע מאורגן וארגוני טרור. על פי נתוני הדו"ח, הרווחים מפשעים סביבתיים מהווים 38% מסך מקורות ההכנסה של ארגוני הטרור. מחקר זה העריך כי סך כל הרווחים של ארגוני הטרור וקבוצות הפשע המאורגן מפשעים סביבתיים נע בין 110 ל-281 מיליארד דולר בשנה.
משבר האקלים העולמי ביסס את תחום ההשקעות האחראיות מבוססות ESG (Environmental Social, & Governance). כיום, רגולטורים וקובעי מדיניות בעולם מקדמים מהלכים המעודדים ואף מחייבים גופים מוסדיים ופיננסיים לשלב מדדי ESG בתעדוף השקעותיהם. יש להניח כי בעתיד הקרוב מדדים ירוקים סביבתיים, המשקללים אחריות תאגידית והשקעות אחראיות, יהוו פקטור מרכזי שישפיע על קבלת החלטות של משקיעים. אך מעבר למיקוד במושג אקלים ככזה הקשור לזיהום אוויר ונגזרותיו, ישנם פקטורים כלכליים-חברתיים כגון רווחה, ביטחון תזונתי וסחר לא חוקי בבעלי חיים, שמהווים מחד גיסא מאיץ לפגיעה בשכבות חלשות ומאידך גיסא משמשים כמצע לפעילות הלבנת הון עבור ארגוני פשע וטרור. מענה אפשרי לכך הוא באמצעות בידול סוגיית הלבנות ההון ומימון טרור תחת מדד ייעודי, במטרה לעודד תאגידים ורגולטורים להימנע - במודע או שלא במודע - מהשקעות בגופים או בעלי חברות המזוהים כקשורים לגורמי פשיעה וטרור. מדד כזה יספק למשקיעים מידע על תאגידים החשודים בפשעי הלבנת כספים או סיוע במימון טרור, באופן ישיר או עקיף ויעשה שימוש בקריטריונים כגון: מידת האחריות האישית שיש לבעלי מניות ותפקידים בתאגיד בנושא הלבנות הון ומימון טרור; אילו צעדים הוא נוקט כדי לבקר את עצמו בתחום זה; וקשרים של התאגיד עם מדינות או תאגידים שקשורים בהלבנות הון ומימון טרור.
במציאות הנוכחית קיימת אחריות תאגידית ברמה בינלאומית/גלובלית בנישות מאוד מוגדרות, לכן יש לפתח מדד ערכי שיהווה מודל להגבלת פעילויות שנוגעות לציבור. החיבור בין ארגוני טרור ופשיעה לפעילות בתחום פשעים סביבתיים, בדגש על פעילות באזורי סכסוך ובמדינות מתפתחות, משקף אוזלת יד מצד הקהילה הבינלאומית בנוגע למאמץ האכיפה, סיכול והעלאת מודעות לפשעים הסביבתיים ולמבצעיהם. קיימת חשיבות רבה בהעלאת המודעות של המשקיעים ורגולטורים לנושא זה, הן לטובת האחריות הסביבתית והן לטובת ביטחונם של האזרחים במדינות המתפתחות והמפותחות, שיכולים להרוויח מפגיעה משמעותית בתשתיות הפיננסיות של הפשיעה והטרור.
אפי גמינר, לשעבר בכיר בשירות הציבורי. דניאל כהן, ראש תכנית מדיניות וטכנולוגיה, מכון אבא אבן, אוני' רייכמן ודוקטורנט במחלקה לניהול, אוני' בר אילן.