מאז תחילת מלחמת ישראל-חמאס הנוכחית, ב-7 באוקטובר, ישראל שמה לה למטרה לחסל את בכירי חמאס ללא קשר למיקומם, כחלק ממסע ההשמדה של היכולות הצבאיות של הקבוצה.
גלנט מאשר: "נעבור בקרוב לשלב הבא במלחמה ולמבצעים מיוחדים ברצועה"
יחידות הצבא והביטחון הישראליות תקפו את מנהיגי חמאס מאז שארגון הטרור החל בהתקפות על אזרחים ואנשי צבא ישראלים, ובמיוחד בתגובה לפיגועי התאבדות של חמאס ופיגועים אחרים שהסלימו בעקבות חתימת הסכמי אוסלו והתגברו במהלך האינתיפאדה השנייה. המטרה הייתה לשבש את היכולות המבצעיות ואת מבנה ההנהגה של חמאס ולהרתיע מתקיפות נוספות.
יחיא עיאש, שכונה "המהנדס" בשל מומחיותו בייצור פצצות, היה דמות בולטת בחמאס ויעד מרכזי של כוחות הביטחון הישראליים באמצע שנות ה-90. עיאש היה אחראי לייצור מטעני חבלה שבהם השתמשו מחבלים בסדרת פיגועים קטלניים נגד מטרות ישראליות. המרדף של ישראל אחר עיאש הגיע לשיאו בינואר 1996, כאשר הוא חוסל במבצע ממוקד.
פעולה מתוקשרת נוספת הייתה הריגתו של מחמוד אל-מבחוח, מפקד צבאי בכיר של חמאס, בינואר 2010 בדובאי. המבצע יוחס באופן נרחב למוסד, סוכנות הביון הזרה של ישראל, אם כי ישראל מעולם לא אישרה רשמית את מעורבותו. אל-מבחוח היה חבר מייסד של גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ובישראל האמינו כי הוא היה מעורב בהברחות נשק ובתיאום התקפות נגד ישראל. ההתנקשות, שבוצעה בחדר מלון בדובאי, משכה תשומת לב בינלאומית משמעותית בשל מורכבותו והשימוש בדרכונים מזויפים, מה שהוביל לביקורת מוגברת של הפעולות החשאיות של ישראל בחו"ל.
ב-2 בינואר 2024, סאלח אל-עארורי, סגן מנהיג חמאס, חוסל בתקיפה בלבנון שיוחסה ע"י כלי תקשורת זרים לישראל. מדובר בחיסול הבולט ביותר של בכיר בחמאס מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. אל עארורי היה דמות מפתח בהתקפה של חמאס על ישראל ב-2023 ואחראי להרחבת פעילות חמאס בגדה המערבית. הוא חוסל לצד שישה אחרים, בהם פעילי חמאס בכירים. תקיפה זו, בשכונת דאחיה, פרבר שיעי מוסלמי ברובו דרומית לביירות, התרחשה בהקשר של מתיחות אזורית רחבה יותר, כולל הסלמה של האלימות בין ישראל לחיזבאללה.
השאלה שעולה בראשם של רבים כעת היא מי הבא בתור. למרות התקדמות הכוחות הצבאיים הישראלים לעזה, יחיא סינוואר, מפקד חמאס ברצועת עזה, נותר ללא מוצא ובין המבוקשים ביותר בישראל.
בשנה שעברה, במהלך עצרת בעזה, נשא סינוואר נאום שבו אמר במפורש שחמאס ישגר רקטות לישראל, מה שמאותת על תקיפה חזקה. הוא הכריז, "אנחנו נבוא אליכם עם מספר אינסופי של רקטות. נבוא אליכם במבול של חיילים ללא גבולות".
סינוואר עלה לשלטון כמנהיג חמאס לאחר שריצה 22 שנים בכלא הישראלי בגין חטיפה והרג של שני חיילים ישראלים וארבעה פלסטינים. הוא שוחרר מהכלא ב-2011 במסגרת העסקה לשחרור החייל הישראלי גלעד שליט. הוא חשוד כאחד מהמוחות מאחורי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. מאז, ככל הנראה ישראל עדיין לא מודעת למקום הימצאו.
אחיו הצעיר של סינוואר, מוחמד סינוואר, שנולד ב-1975 במחנה הפליטים חאן יונס, הוא דמות מפתח בגדודי עז א-דין אל-קסאם ברצועת עזה. מעורבותו הצבאית החלה ב-1991, והוא עלה לגדולה כמפקד חטיבת ח'אן יונס של חמאס ב-2005. ראוי לציין כי הוא השתתף בחטיפת גלעד שליט ב-2006, מה שהוביל לחילופי שבויים משמעותיים ב-2011.
מוחמד סינוואר שרד שישה ניסיונות התנקשות ישראלים, האחרון היה במאי 2021. בניגוד לדיווחים על מותו במלחמת ישראל-עזה ב-2014, מאוחר יותר התגלה כי סינוואר הסתתר ברשתות המנהרות של עזה. בשנת 2023, המודיעין הישראלי זיהה אותו כאחד מהמוחות מאחורי המתקפה בראשות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. כתוצאה מכך, ישראל הציבה אותו במקום גבוה ברשימת המטרות שלה במבצע הצבאי בעזה, והציעה פרס בסך 300,000 דולר עבור מידע על מקום הימצאו. יחסיו הקרובים עם אחיו, יחיא סינוואר, מדגישים עוד יותר את תפקידו המשפיע בארגון.
יעד נוסף של ישראל הוא חאלד משעל, לשעבר יו"ר הלשכה המדינית של חמאס. ב-25 בספטמבר 1997 ניסו סוכני מוסד, בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, להתנקש בחיי משעל בעמאן שבירדן. הסוכנים השתמשו בדרכונים קנדיים מזויפים ובמכשיר המספק רעל מהיר. לאחר החמרה במצבו של משעל, מלך ירדן חוסיין דרש את הנוגדן מישראל, תוך איום במשבר דיפלומטי. נשיא ארה"ב ביל קלינטון התערב והתרופה נמסרה, והצילה את חייו של משעל. האירוע הוביל למעצר ובהמשך לשחרור של כמה סוכני מוסד, כמו גם של כמה אסירים פלסטינים. משעל מתגורר כיום בקטאר, שם הוא תומך באופן פעיל ב"התנגדות" פלסטינית נגד כוחות ישראליים. מאז פרוץ הסכסוך הנוכחי הוא עודד חרמות ומעורבות של מדינות שכנות במלחמה נגד ישראל.
קטאר סייעה לתווך בסכסוך ישראל-חמאס על ידי הקלה על חילופי בני ערובה לשחרור אסירים פלסטינים מבתי הכלא הישראליים. משעל אינו מנהיג חמאס היחיד המתגורר בקטאר; איסמעיל הנייה, המבוקש גם הוא על ידי הרשויות הישראליות, נמצא גם בקטאר. הנייה לא רק מכהן כיו"ר הלשכה המדינית של הארגון והיה בעבר מפקד חמאס ברצועת עזה, אלא גם ראש הממשלה לשעבר של הרשות הפלסטינית. נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, סילק אותו מתפקיד זה ב-2007. לאחרונה הוא נסע למצרים כדי לדון עם גורמים רשמיים במתן סיוע הומניטרי לתושבי עזה ושחרור אסירים פלסטינים מבתי הכלא הישראליים.
מוחמד דף, שנולד ב-1965 במחנה הפליטים חאן יונס בעזה, הוא ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם הידועים לשמצה. דף, דמות מפתח בחמאס מאז 1987, עמד מאחורי כמה פיגועים מתוקשרים נגד ישראל, כולל פיגועי האוטובוסים בכביש יפו ב-1996. הוא מונה להנהגת הגדודים בשנת 2002, וקידם משמעותית את יכולותיהם הצבאיות.
דף מילא תפקיד מרכזי במתקפה על ישראל בהנהגת חמאס באוקטובר 2023, שיזמה את מלחמת ישראל-חמאס הנוכחית. מתקפה זו, חלק מאסטרטגיית "מעל ומתחת", שילבה תקיפות רקטות ולוחמת מנהרות, והוכיחה את השפעתו על הטקטיקה הצבאית של חמאס.
לאחר ששרד שבעה ניסיונות חיסול ישראלים מאז 1995, דף היה יעד מרכזי בשל תפקידו בהתקפות על חיילים ואזרחים ישראלים. חוסנו, למרות אובדנים אישיים כולל בני משפחה בתקיפה אווירית ב-2014, וייעוד בינלאומי כטרוריסט על ידי ארצות הברית והאיחוד האירופי, הפכו אותו לדמות "התנגדות" פלסטינית בולטת ולמועמד סביר למבצעים ישראליים עתידיים.
מרואן עיסא, גם הוא יליד 1965 ברצועת עזה, הוא סגן מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם. עיסא, המכונה "איש הצללים" או אבו בראא, היה דמות מפתח בחמאס, במיוחד בתכנון התקפת חמאס על ישראל ב-2023. הוא נעצר על ידי ישראל במהלך האינתיפאדה הראשונה ולאחר מכן על ידי הרשות הפלסטינית, אך שוחרר לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה.
עיסא הפך לראש גדודי קסאם במחנות הפליטים של מרכז עזה והוא היה ממוקד, אך שרד, ניסיונות התנקשות ישראלים, בעיקר בשנת 2006. רק לעתים רחוקות נראה בציבור. הוא היה חלק מצוות המשא ומתן של חילופי השבויים של גלעד שליט. ביתו הופצץ ב-2014 וב-2021.
כיד ימינו של מוחמד דף וחבר מפתח במועצה הצבאית החשאית של חמאס, עיסא הוא אחד המחבלים החמושים המבוקשים ביותר בישראל. ארה"ב הגדירה אותו כטרוריסט ב-2019, והאיחוד האירופי הלך בעקבותיה ב-2023, וקשרה אותו ישירות למתקפה על ישראל ב-2023. ישראל עומדת כעת בפני האתגר של לפגוע בבכירי חמאס במדינות אחרות במזרח התיכון מבלי לגרום למתיחות פוליטית עם מדינות ערב השכנות.
ובעקבות רצח אל עארורי, ישראל עלולה להיתקל בתגובת נגד מצד מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, שהזהיר: "אם האויב (ישראל) חושב לנהל מלחמה על לבנון, נילחם ללא מעצורים, ללא חוקים, ללא גבולות, ובלי הגבלות. הם יודעים למה אני מתכוון".