כל סקרי דעת הקהל מראים זאת, וכל אדם הגון ידע לומר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא האחראי הראשי (גם אם לא הבלעדי) לטבח הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל מאז הקמתה, בגלל קונספציית הנפל שלו שחימשה את ארגון המרצחים חמאס. המחדל קרה במשמרת שלו, גודל האובדן וחומרת הנזקים שנגרמו בשל רשלנותו הפושעת, וכן הניהול הכושל של המדינה והמלחמה גם במשך שלושת החודשים הללו, מבהירים זאת מעל לכל ספק אפשרי. 

מנגד, הצבא לקח אחריות על חלקו הוא והחל בתחקירי הפקת לקחים כחלק מהתרבות המקצועית הנהוגה בו. לפיכך, ההתנפלות הפוליטית המבזה של שרים בקבינט הביטחוני על המהלך מחזקת את ההוכחה שיש להעביר מיידית את הריבונות לעם, לקיים בחירות מוקדמות עכשיו, ורק לאחריהן להקים ועדת חקירה ממלכתית.

אלא שאירעה תקלה תמוהה שיש לתקנה מיידית: כיצד קרה שבשנת 2024 מונה בצבא צוות לתחקירים שאינו כולל נשים? הצוות שעליו הודיע הרמטכ״ל הרצי הלוי מונה את שר הביטחון והרמטכ”ל לשעבר, רא”ל במיל’ שאול מופז, שיעמוד בראשו, וכן את האלופים במיל’ יואב הר אבן, שלום (סמי) תורג’מן ואהרן זאבי פרקש. אל הרשימה המכובדת הזו נדרש לצרף שתי נשים בכירות, וזאת לא רק כדי לתקן את העיוות, אלא כדי לקבל מרחב דעות ותפיסות מגוון יותר, שישפר את איכות הבדיקה. 

לא יעלה על הדעת שנשים תסכנה את חייהן ותבצענה מעשי גבורה עילאית, ומקומן לא יובטח בדרגים הבכירים של קבלת ההחלטות ובשיח הציבורי והתקשורתי. יהיה זה אבסורד שהמדינה, שנשים מהוות בה רוב בעורף של החינוך, הרפואה, בטיפוח המשפחות ותמיכה בלוחמות והלוחמים, ובמעשי התנדבות מופלאים, תוותר על כישוריהן בניתוח המדיניות ותפסיד את השכלתן והמיומנויות שלהן בהפקת לקחים. זה נכון לחקר כלל המערכת, ולחלקים שבהם יש היבט מגדרי ייחודי כמו חקר האלימות הברוטלית והאונס, טיב ההקשבה או ההתעלמות מאזהרותיהן של התצפיתניות והלוחמות ועוד.

שיתוף נשים כשליש מצוות הבדיקה (ולא רק אישה אחת כדי לצאת ידי חובה) נועד לשקף את הגיוון וההטרוגניות של החברה בישראל. השמעת מגוון דעות אזרחיות עשויה לתרום לתהליכי קבלת החלטות בתחומים שונים. אני סמוכה ובטוחה שהרמטכ”ל, בהתייעצות עם “פורום דבורה” לשיתוף וקידום הנשים בצבא, ימצא נשים מתאימות ביותר מקרב המפקדות הבכירות בצבא בעבר, מקרב חוקרות מצטיינות באקדמיה את נושאי הצבא ומבין המשפטניות הבכירות במדינה.

תיקון זה ישיא תרומה חשובה בתחקירים של הפקת הלקחים בצבא. כי אם בשינוי קונספציות עסקינן, ראוי שהראשונה להשתנות תהיה הסדר הישן שבו רק גברים יושבים מסביב לשולחן - ויפה שעה אחת קודם. 

הכותבת היא חברת כנסת לשעבר ומחברת הספר “נשים, הכוח העולה: קידום הנשים בעבודה - ניפוץ 'תקרת הזכוכית'"