על הקבינט הביטחוני לצאת ומהר מהקיבעון המחשבתי, ולאמץ קו פשוט וברור, על פיו אנו מודיעים ומתחייבים כי נמשיך את המלחמה ברצועת עזה עד לשחרור כל החטופים כולם, וכי עד לנקודת זמן זו, לא יהיה שום מעצור בהמשך המלחמה. עם שחרור החטוף האחרון, תיפסק הלוחמה ולתקופה משמעותית.
צפו: המהלך של צה"ל שיגביל את תנועת המחבלים ברצועה
100 ימים בשבי החמאס בעזה: הפנים והשמות של החטופים
צריך לאמץ שינוי קו. שינוי אסטרטגי. שינוי תפיסת עבודה ושינוי ערוץ הסברתי. אין לנו כיום שתי מטרות: השמדת חמאס ושחרור החטופים. יש לנו כיום רק מטרה אחת: שחרור החטופים, ואנו נמשיך את המלחמה למען שחרור החטופים ובכל העוצמה.
הסיבה שבגללה נפסיק את הלוחמה היא רק על שום שאנחנו לא רוצים שהאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה תישא במחיר הזוועות שאותן ביצע חמאס.
כשישראל אישרה את עסקת שליט, היא הצהירה בפני חמאס והעולם כולו שהדרך להילחם בנו היא לשבות ולהחזיק חטופים. נחשפנו במלוא חולשתנו הלאומית. אנו צריכים לתקן זאת. אין יותר עסקאות של שחרור רוצחים המצויים בכלא כנגד שחרור חטופים. יש רק הבטחה אחת: הפסקת הלוחמה. מסר כזה יובן טוב יותר בציבור הרחב בישראל כיום. הוא יוכל להיות מובן טוב יותר בעולם כולו ומי שלא יבין יצטער על כך. אבל זהו מסר חזק, ברור וחד והוא גם מוצדק מנקודת ראותה של ישראל ומנקודת הראות של האנושות כולה.
החשיבות העליונה של חיסול חמאס מובנת לכולנו, אבל השאלה היא באיזה מחיר. הפכנו למדינת שכול. מדי יום חללים נוספים. מדי יום עוד יתומים. מדי יום עוד משפחות שכולות. ומול כל זאת, ובמשקל מוסרי כבד יותר, שאלת שחרור החטופים. הם הופקרו על ידי המדינה ולא הם אלה שצריכים היום לשלם מחיר נוסף.
בעתיד עלינו לשקול מדיניות נבונה יותר ונכונה יותר. חיסול חמאס לא בדרך של עוד קורבנות. לא מבית לבית ולא ממנהרה למנהרה, אלא באמצעי חנק המונעים מהם התחזקות או בניית אמצעי לחימה וגם באמצעות מלחמה מרחוק.
וכל אלה המציבים כיום שתי מטרות - חיסול חמאס והשבת החטופים - שכבר אינן משולבות יחד, יכולים גם להירגע. גם אחרי שנודיע שאנו מפסיקים את המלחמה לאחר שחרור כל החטופים, לא כל כך מהר חמאס ייעתר להצעה זו. אבל משא ומתן איתו לא יהיה, ודיון על עסקאות לא יהיה, חוץ מליבון פרטים טכניים של הליך שחרור החטופים.