מלחמת “חרבות ברזל” היא ראשיתה של אחת התקופות הקשות שידעה מדינת ישראל. בשיח הציבורי נשמעים קולות המדברים על “קריסת הקונספציה” ועל כשל מערכתי בהבנת האויב. כבר עתה ברור לכל כי המלחמה תחייב בחינה מחדש של דפוסי החשיבה הקיימים, שינויָם וגיבוש תובנות חדשות, לא רק בתחומים הנוגעים למה שגרם למלחמה, אלא בכל הנוגע להתנהלות המדינה בתחומים רבים נוספים.
לחץ על קבינט המלחמה: "איך אפשר שלא לשמוע את הזעקה שלנו?" | האזינו
בית עסק נפגע מרקטה בנתיבות: "ידענו שהירי יחזור כשצה"ל יצא"
אחד מן התחומים המרכזיים בהקשר זה הוא סוגיית החיבור בין הטכנולוגיה לאדם. אף שלצה”ל יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן, המלחמה הראתה כי הן לא הצליחו למנוע מתקפה נרחבת על העורף הישראלי. במסגרת הפקת הלקחים מהמלחמה יהיה עלינו לבחון גם את השילוב בין השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובין הבינה האנושית, ובין השאר את דפוסי החשיבה שהובילו לפרשנות הלקויה של המידע.
עולם המדע, הטכנולוגיה וההנדסה מבוסס לרוב על מידע נתון ומובנה ועל נתונים מדעיים בעלי מובהקות סטטיסטית. בעולם כזה יש משקל רב לחשיבה ביקורתית. כמי שעומד בראש מוסד לחינוך מהנדסים ומהנדסות, המסקנה המתבקשת עבורי היא כי יהיה עלינו להתמקד בחיזוקן של מיומנויות חשיבה ביקורתית, למידה עצמית ורב־תחומיות. במכללת אפקה אנחנו מצויים בעיצומו של תהליך שינוי כזה כבר כמה שנים. תעשיית ההייטק הצביעה בשנים האחרונות על כך שמיומנויות אלה חיוניות למהנדסים, טכנולוגים ומדענים, וכעת מתברר ביתר שאת שזהו צורך אמיתי בכל מערכת בחברה הישראלית.
מסקנות אלה חשובות גם למערכה שלאחר המלחמה. מלאכת השיקום תהיה מאתגרת, ותדרוש מאיתנו מנהיגות, יצירתיות, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות וערכיות. מדינת ישראל המשתקמת תזדקק לתנופת חדשנות ויזמות בכל תחומי המשק.
במלאכה זו שמור תפקיד מפתח לתעשיית ההייטק הישראלית, שהיא מנוע הצמיחה הכלכלי והחברתי העיקרי של ישראל גם בשגרה. שיקום המדינה והמשך צמיחתה תלויים במידה ניכרת בהמשך שגשוגה של תעשיית ההייטק, והבסיס לשימורה הוא הון אנושי רחב ומיומן שקיבל תהליך הכשרה רלוונטי.
לכן, על מדינת ישראל, מערכת ההשכלה הגבוהה והמוסדות האקדמיים – הן כמחויבות חברתית והן כצורך לאומי – לשמר את כלל הסטודנטים והסטודנטיות, בפרט את אלה שנקראו להגן על המדינה, ובכלל זה את לומדי מקצועות ה־STEM. חוסנה הכלכלי של המדינה תלוי, בין השאר, ביכולתם להשלים את לימודיהם ולהשתלב בתעשייה ובמשק הישראליים.
בד בבד ראוי לעודד הגדלה של מספר הלומדים והעוסקים במקצועות אלה, לשם צמצום הפער שנוצר טרם פרצה המלחמה. התמודדותו של העורף עם המלחמה הוכיחה כי מגזרים שלמים עשו שינויים יסודיים בתפיסת עולמם. זוהי הזדמנות עבורנו לחזק את נוכחותן של אוכלוסיות שייצוגן בהייטק אינו מספק והוא בעל פוטנציאל, כמו נשים, החברה הערבית והמגזר החרדי.
הכשרת ההון האנושי ברמה מדעית, טכנולוגית והנדסית גבוהה, לצד הקניית מערכת כישורים חיוניים ועולם ערכים המכיר בחשיבות העשייה למען תקומתה החברתית־כלכלית של המדינה, יובילו את ישראל לשנת ה־100 שלה כמדינה מודרנית וטכנולוגית עם מוביליות חברתית גבוהה.
ההווה מורכב ומכאיב, ומקשה על חשיבה על העתיד. אך אם נשאף אליו ונפעל למענו, עתיד זה מחכה לנו. העם הזה והמדינה הזאת יכולים לעשות זאת. אני מאמין בנו.
הכותב הוא נשיא מכללת אפקה להנדסה