איך שלא נסתכל על זה, מעבר שיט חיוני מרכזי בעולם, האחראי לכמעט שליש מנתח התעבורה הימית בעולם, נשלט דה פקטו כיום על ידי איראן. זרוע הביצוע - המיליציה האיראנו־חות’ית בתימן שצרה באמצעות טילים, כלי טיס בלתי מאוישים וכוח צבאי על מצרי הכניסה הדרומיים לים האדום. המתקפות גרמו להסטת קווי הספנות ממעבר מים חיוני אחר בעולם (מצרי באב אל־מנדב) והים האדום לנתיב עוקף אפריקה הארוך משמעותית.
רק כעבור חודשיים של מתקפות על תנועת הסחר הימי בדרום הים האדום, גובשה קואליציה ובוצעה תקיפה על יעדים חות’יים בתימן. מנדט הקואליציה היה למטרות הגנה בלבד, ללא תקיפת מקורות הירי אלא ליווי אוניות סוחר והגנה עליהן, תוך ניסיון ליצור הרתעה. בעקבות לחץ אמריקאי, חברת הספנות הגדולה בעולם (מארסק) החזירה את אוניותיה לים האדום ושמה את מבטחה בהגנה על כלי השיט שלה. אולם החות'ים המשיכו בתקיפותיהם, ומארסק חזרה בה.
מצרים, הנפגעת העיקרית מאובדן ההכנסות מתעלת סואץ (מקור ההכנסה השלישי בחשיבותו במצרים) שומרת, על אף הפגיעה המשמעותית, על שקט מופתי ונעדרת מהקואליציה הימית שהוקמה. איראן, שבנתה את כוחם של החות'ים ומפעילה אותם כשלוחת טרור איראנית קדמית, מוזכרת במלל אך לא משלמת, לפי שעה, אף מחיר על פעילותה. נהפוך הוא – בסוף השבוע כלי שיט של צבא איראן השתלטו על מכלית נפט בסמיכות למצרי הורמוז בכניסה למפרץ הפרסי.
לאור המשך ההתקפות החות’יות ולאחר אינספור אזהרות בעל פה, נאלצו ארצות הברית ובריטניה לתקוף יעדים של החות’ים באיראן. ההתקפות בוצעו לאחר אזהרות ממוקדות לחות’ים שיכלו להיערך אליהן. החות'ים ממשיכים בדברי הרהב ובתקיפות וניכר כי אינם מורתעים, גם אם נפגעו יכולותיהם.
כך נראית פעילות של מנגנון בינלאומי שהוקם כדי להתמודד עם פגיעה משמעותית בכלכלה העולמית ועם פשע מלחמה של פגיעה בחופש השיט העולמי. כך נראית גם מעורבות של מדינות שנפגעות ישירות מהעניין אך בוחרות משום מה שלא להתבטא או לפעול כנגד האיום.
בתור אלו שמתחילים לדבר על מנגנון בינלאומי ברצועת עזה, קיבלנו המחשה מצוינת לאפקטיביות שלו, וזאת גם כאשר האינטרסים של כל אחת מחברותיו נפגעים באורח ישיר.
זמני התגובה של מנגנון כזה הם ארוכים, מתקפה כדי לאכוף סדר מבוצעת רק לאחר שלל אזהרות בעל פה וניסיון להימנע מכך בכל דרך, וגם כשהיא מבוצעת היא לא פועלת כנגד הריבון במטרה לאיים על שליטתו, אלא מול יכולות ספציפיות שהוא מפעיל כדי לפגוע בסדר הקיים, וגם זה לאחר אזהרות רבות וספציפיות לארגון הטרור התוקף שמאפשרות לו להיערך מראש לתקיפה, כשמקור הכוח והמפעיל העיקרי (איראן) אינו נושא במחיר כלשהו.
על ישראל להקיש מהנעשה בזירה התימנית לזירת עזה ביום שאחרי. זה תקף גם לתחום האזרחי וגם לצבאי. שליטה ביטחונית ישראלית ונוכחות צבאית בשטח היא המפתח לרצועת עזה ביום שאחרי והיא הגורם היחיד שיכול לאכוף כל הפרה של הסדר שעליו יוסכם. ד