אירועי 7 באוקטובר הביאו בין היתר לקריסת הקונספציה שלפיה העסקת עובדים מהרשות הפלסטינית תיתן פתרונות ומענה כלכלי לאוכלוסייה הפלסטינית, ובכך ייפתרו הסוגיות הביטחוניות. את מחיר העסקת עובדים פלסטינים חווינו השבוע שוב בפיגוע הקשה ברעננה.
על פי חוק, עובדים זרים ישראל מועסקים על סמך קבלת רישיון העסקה מרשות האוכלוסין וההגירה ואילו העובד עצמו צריך אישור העסקה. במידה שמדובר בפועלים מהרשות הפלסטינית, הם נדרשים להוציא היתר כניסה מהמנהל האזרחי ביהודה ושומרון או ממנהלת התיאום והקישור בעזה. כניסת הפועלים כפופה למספר המכסות שמקצה רשות האוכלוסין וההגירה ועומדת על 141 אלף. שיעור העובדים הזרים בענף הבינוי עומד על 30%, כאשר 75% מתוכם הינם פלסטינים. העסקת עובדים שאינם מהרשות הפלסטינית טומנת בחובה קשיים בירוקרטיים של ביטוח לעובדים זרים, הוצאות נלוות של אגרות והכשרת העובדים. בהעסקת עובד מהרשות הפלסטינית ישנן גם הגבלות משום שהיא מצריכה הצבת מאבטח בכניסה לאתר, איסור לינת פועלים ואיסור חסימת רחובות.
ב־7 באוקטובר הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף. מרחב עוטף עזה ואזורים נוספים הוגדרו כשטחי צבא, ובעקבות כך מאות אלפי תושבים בדרום וצפון הארץ נאלצו להתפנות מבתיהם, בהם אלפי עובדים ומעסיקים בענפי החקלאות והבנייה שמתגוררים ביישובי העוטף שנותרו ללא ידיים עובדות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בענף החקלאות מועסקים כ־73,600 עובדים; 46% מתוכם ישראלים, 34% עובדים זרים ו־20% פועלים פלסטינים. ענף החקלאות נכנס למשבר מלחמת "חרבות ברזל" כאשר הוא כבר מצוי במשבר כוח אדם. גם ענף הבנייה סובל ממצוקת עובדים קשה שגורמת להאטה חדה בענף, בהתחלות הבנייה ובהארכת זמני הבנייה שמכבידים על היזמים והקבלנים שסובלים מעלייה גדולה בעלויות הבנייה ובקצה לרתיחה נוספת במחירי הדיור.
כשלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה שמחתי להיות שותף למהלך שנקט משרד החקלאות במספר צעדים מיידיים להקלת המשבר, כשבשלב הראשון אישר הכנסת 5,000 עובדים נוספים מיידית לענפים החיוניים. בנוסף, יש לחדש רישיונות לעובדים שאשרת העבודה שלהם פגה, תוך מתן תיעדוף רישיונות למעסיקים מיישובי העוטף, מהצפון ומיישובים מרוחקים. אך עדיין הצפי מדבר על מחסור של 20 אלף עובדים זרים בענף.
התלות הגדולה לאורך השנים בפועלים מהרשות הפלסטינית ומעזה גובה מחירים כבדים ביותר מהמשק הישראלי, כשבמבחן התוצאה נתוני הלמ”ס מוכיחים שתפוקתם נמוכה משמעותית ביחס לסינים. על ההיבט הביטחוני לא צריך להרחיב. בשלה השעה להתפכח ולהתנתק לחלוטין מהתלות בעובדים פלסטינים בענפי הבנייה והחקלאות. תוכנית לעידוד תעסוקה בענפי הבנייה והחקלאות קודמה כצורך מיידי להוצאת ענפים אלה מהמשבר שבו הם נתונים. כמו כן, האוצר ממשיך לקדם תוכנית סיוע שבאה לתת מענה לענפים אלה באמצעות מענקים ושיפוי לבעלי עסקים שניזוקו, לצד מענקים לחקלאים.
על אף השלכותיה הרבות של הסוגיה, נראה כי הנתונים בשטח מעידים על צמצומה; על פי נתוני הלמ”ס לשנת 2022, אחוז העובדים מהרשות הפלסטינית עומד על חצי אחוז בלבד מכלל העובדים בענף הבנייה ו־3.3% בחקלאות. ככל שיימצאו מענים וחלופות הולמים, הרי שמלחמת "חרבות ברזל" יכולה להוות פלטפורמה לצמיחה ושגשוג של ענפים אלה.
הכותב הוא יו"ר סיעת עוצמה יהודית, חבר ועדת הכספים של הכנסת ויו"ר שדולת המילואים בכנסת