תשתיות הטרור והמנהור התת־קרקעי והיקף הנשק והתחמושת המתגלים בעזה גדולים בהרבה מההערכות הפסימיות ביותר של גורמי המודיעין בתקופה שקדמה ל־7 באוקטובר. מי מימן את בניית העוצמה הזו מתחת לאפנו והעביר את הידע הנדרש? חלק משמעותי מהמימון הגיע מאיראן, חלק ממדינות אחרות וחלק לא מבוטל מקטאר. אבל בעוד איראן משלמת מחירים כואבים למדי (אבל לא מספיקים) על התנהלות זו, איש לא גבה מחיר כלשהו מהקטארים. הם יושבים מדושני עונג בדוחא, צופים בבארות הנפט המפיקות זהב שחור מהאדמה ורוחצים בניקיון כפיהם. 

בחוכמתם כי רבה, הקטארים קנו לעצמם פוליסת ביטוח חיים נהדרת בדמות החכרת שטח לבסיס גדול של חיל האוויר האמריקאי, וכך, נשענים על מטריית ההגנה של הדוד סם, הם בטוחים שאיש לא מאיים עליהם. כלפי חוץ הם מציגים עצמם כשוחרי שלום ודמוקרטיה, מדינה המעניקה סיוע הומניטרי נרחב לתושבי עזה האומללים, בונה אצטדיון כדורגל עבור המגזר הערבי בישראל, תורמת סכומי עתק “לקידום המדע” באוניברסיטאות אמריקאיות וכיו”ב - ממש חסידי אומות העולם.

בפועל, הם הזרימו וממשיכים להזרים מיליארדי דולרים לבניית תשתיות הטרור של חמאס, מספקים עבורו מכשיר תעמולה גלובלי רב־השפעה בדמות רשת אל־ג’זירה ונותנים מקלט לראשיו בארצם. 

בישראל מכירים היטב את המשחק הכפול של הקטארים, אבל עד היום העדיפו להעלים עין מהשפעותיה השליליות ולהתיר לה להמשיך בהתנהלותה. הקונספציה שבה הייתה ישראל שבויה עד ל־7 באוקטובר, שלפיה אפשר “להכיל” את מפלצת חמאס על ידי החזקתה בכלוב שאותו בנינו בהשקעה מסיבית, הכאתה מפעם לפעם כאשר היא מנסה לשלוח זרועות מעבר לכלוב, “האכלתה” בכסף קטארי ו”השקייתה” בהיתרי עבודה בישראל - קרסה. אבל נדמה שהרכיב הקטארי בקונספציה עדיין קיים.

מאז פרוץ הקרבות אנחנו מאפשרים לקטאר להתמודד מול מצרים על תפקיד השושבינה הראשית במאמצים להגיע לעסקה לשחרור חטופינו, ולאחרונה אף נתנו להם להוביל עסקת תרופות לחטופים תמורת אספקת תרופות בהיקף גדול בהרבה לתושבי עזה. האם לא הגיע הזמן להכיר בכך שגם לקטארים יש אחריות לא מבוטלת לאסון הקשה שפקד אותנו?

כל עוד האינטרסים האמריקאיים מגינים על קטאר, ידיה של ממשלת ישראל כבולות חלקית. אבל דבר לא מונע יוזמות אזרחיות וכלכליות כנגד מסיכת השקרים הקטארית. ב־2004 הגישו בני משפחות של קורבנות בעלי אזרחות אמריקאית של 24 פיגועי חמאס שבוצעו בשטח ישראל בימי האינתיפאדה השנייה תביעה לבית משפט בניו יורק נגד הבנק הערבי.

לטענת התביעה, באמצעות חשבונות הבנק הערבי הועבר כסף לתמיכה בחמאס. לאחר שנים של דיונים הגיעו הצדדים להסכם פשרה שעל פי דיווחים כלל פיצויים בסך מיליארד דולר. מדוע שלא נראה תביעות דומות בהיקפים גבוהים בהרבה מוגשות נגד הקטארים על ידי קבוצות אזרחים בעלי אזרחות זרה בבתי משפט ברחבי העולם? זאת רק דרך אחת מיני רבות לגרום להם לשלם על חלקם בפשע, ויפה שעה אחת קודם. 

הכותב הוא פרופסור בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, חבר דירקטוריון ויועץ לחברות וארגונים