לאחרונה דחה בג"ץ עתירה שביקשה לאפשר לחיילים, קצינים ועובדי צבא שאינם שומרי כשרות או שאינם יהודים לצרוך בצנעת הפרט שלהם מזון שאינו כשר במהלך הפסח, וזאת בלי לפגוע בכשרות המטבחים, חדרי האוכל והקנטינות ובלי לפגוע בזכותם של שומרי הכשרות להקפיד על דיני הכשרות לפסח כהלכתם. הייתה לי הזכות לטעון לפני בג"ץ, והגם שעתירתנו נדחתה אני מכבד את פסיקתו ואת סמכותו של בית המשפט, אף שאני חולק על מסקנתו. אנחנו נוטלים חלק פעיל במאבק להגנה על סמכותו ועצמאותו של בית המשפט מפני מלעיזיו, וכמובן אין בפסיקה זו כדי להמעיט במאומה ממחויבותנו להמשיך ולהגן על בית המשפט העליון.
בין השורות: המשמעות האמיתית של תגובת הממשלה בבג"ץ גיוס החרדים
מי שקורא לבחירות עכשיו חוטא נגד כל המסקנות שהיינו אומרים להסיק מ-7/10
במהלך הטיעון הזכרתי לבית המשפט את ההומורסקה הנפלאה של אפרים קישון, העוסקת בפיצוץ בית ההסתדרות. בשעה 6 וחצי בבוקר הוא ניעור משנתו למשמע דפיקות חזקות בדלת ביתו. שכנו, מר כלניות, העיר אותו כדי לבשר לו שבמהלך הלילה פוצצו את בית ההסתדרות. לא אלאה אתכם בפרטי המעשייה המבדחת ורבת מוסר ההשכל, אבל כצפוי גברה חמתו כאשר פתח את החלון וראה את בית ההסתדרות ניצב מולו ללא פגע. כלניות השיב שכך שמע מקונשטטר, ולפיכך לא היה מוכן להתקרב לחלון ולראות במו עיניו, באמרו: "קונשטטר אמר לי וזה מספיק לי".
נזכרתי בהומורסקה זו כשהפצרתי בבית המשפט להתבונן בראיות שהבאתי, לפיהן רבנים אורתודוקסים בצבא האמריקאי מאוחדים באמירה חד־משמעית שכל עוד החמץ אינו בבעלותם והם אינם אוכלים ממנו - אין בצריכת חמץ בחדרי מגורים או בחדר האוכל כדי לפגוע בשמירת הכשרות לפסח שלהם. הנחיה זו מבוססת על ה"שולחן ערוך" ועל מקורות הלכתיים נוספים שהצגתי לבית המשפט. אך בית המשפט לא ראה צורך להתבונן במציאות הנהוגה בצבאות אחרים בקרב יהודים שומרי מצוות, ואף לא בלשונו המפורשת של ה"שולחן ערוך". די היה בכך ש"קונשטטר אמר", או במקרה שלנו: הרבנות הצבאית אמרה לוועדה שדנה בנושא והחליטה לציית לרבנות, וכך אמרו לפרקליטות שאף היא לא הציבה שום סימן שאלה על הדברים, וכך אמרה הפרקליטות לבית המשפט.
בצד החיובי, בית המשפט הדגיש את התחייבויות הצבא שלא לערוך חיפושים ומסדרי חמץ, וכן לקצר את משך איסור הכנסת חמץ לבסיסים. יתר על כן, השופטת כנפי־שטייניץ הדגישה כי צה"ל יוכל לשקול פתרונות נוספים שיאפשרו לחיילים שאינם שומרי כשרות לצרוך חמץ בפסח, בדומה לפתרון החקיקתי לגבי החמץ בבתי החולים.
אכזבתנו מפסק הדין מבוססת, מעבר לדקדוקי החוק והתקדימים, על הפרשנות המוטעית, לדעתנו, של עקרון הלכידות והרעות והן על קבלת עמדתה ההלכתית הכפייתית של הרבנות הצבאית למרות שהיא נסתרת בעליל כפי שהראינו.
לכידות הצבא אינה נוצרת על ידי כפייה דתית בוטה שאין לה בסיס הלכתי אמיתי, ועלינו לקוות שההתעוררות הציבורית בנושאי דת ומדינה בימים אלה תתבטא בהקמת ממשלה שתיישם הלכה למעשה את הבטחת מגילת העצמאות לחופש דת ומצפון.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש וייצג עם הצוות המשפטי של חדו"ש את העותרים