נתוני 2023 של בנק ישראל מגלים כי משקי בית רבים משכו סכומים כסף גדולים מקופות הגמל וההשתלמות, הגדילו את מסגרות האשראי בבנקים ולוו כספים כפי שניתן לראות באמצעות זינוק בהלוואות לכל מטרה. בנוסף, לקראת סוף 2023 נרשם גידול של יותר מ-35% בפיגורים בהחזרי המשכנתא.
כשבועיים אחרי השבת השחורה יצאו הבנקים בתוכניות סיוע לנוטלי המשכנתאות שיועדו בעיקר לישראלים שגרים בגבול הצפוני וסמוך לעזה. ההטבות כללו דחיית תשלומי המשכנתא ופריסת עלויות הדחייה על פני מספר שנים. ליישובים הצמודים לגבול (7-0 ק"מ), שולמה המשכנתא במשך כמה חודשים (משך התקופה השתנה בין בנק לבנק).
אלא שמתווה ההקלות של בנק ישראל כמו גם מסלולי ההטבות של הבנקים לא נתנו מענה לחלקים רבים בציבור שאינם גרים בקרבת הגבול, או שירתו ומממשיכים לשרת במילואים ואף לא נתנה מענה לעצמאים ולשכירים שנפגעו כלכלית מהלחימה המתמשכת.
בשבועות האחרונים חלה תזוזה בעמדת בנק ישראל, בין היתר בזכות לחצים שהפעלנו בהתאחדות יועצי המשכנתאות. במסגרת "הוראת שעה" התיר בנק ישראל למשכן את דירת המגורים מעל ל-50% משווי הנכס ועד ל-200 אלף שקל לצורך קבלת משכנתא לכל מטרה, המשמשת בעיקר לאיחוד הלוואות.
זה היה צעד מתבקש, אבל הוא אינו מספיק. זאת מאחר שחלק גדול מאלו שזקוקים להוראת השעה הזו כמו אוויר לנשימה, לא יכולים ליהנות ממנה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שרבים מנוטלי המשכנתאות לקחו מימון גבוה מהבנק לצורך רכישת הנכס, וכתוצאה מכך נשללה מהם למעשה היכולת לקבל משכנתא לכל מטרה. בכל מקרה, אותה הוראת שעה תחומה בזמן וצפויה להסתיים כבר בסוף חודש מרץ.
אז מה ניתן לעשות? ראוי שבנק ישראל יגדיל את אחוזי המימון מעבר למה שהוחלט בהוראת השעה - ויהפוך אותה מזמנית לקבועה. הגדלת המימון לגובה של עד 70% משווי הנכס תאפשר לישראלים רבים בכלל ולזוגות צעירים בפרט, לאחד את כל ההלוואות אל תוך המשכנתא ולהחזירן בפריסה ארוכה.
לפני הכל, זו חובה מוסרית בשעת מלחמה. אבל לא רק, ואת זה מבינים היטב גם בבנק ישראל: קריסה כלכלית המונית של משקי בית תוביל למשבר דרמטי ומורכב יותר שעלותו ארוכת הטווח תהיה גבוהה פי כמה. אומרים שמצבים קשים מצריכים החלטות קשות, אז הכדור נמצא אצל הפיקוח – נקווה שהוא יגיע לידיים הנכונות וידאג לציבור.
התרעות פיקוד העורף