אינני יודע אם ההערה הפיקודית שקיבל תת אלוף ברק חירם קשורה באופן כלשהו למקום שבו הוא מתגורר, בגוש עציון, אבל נדמה לי שהחשדות שמלווים אותי בעניין הזה אינם לגמרי מופרכים. בהכירי את ה”קליקה” שתמכה בסרבנות אידיאולוגית, כביכול, אני בטוח שחירם לא משתייך אליה. אני גם בטוח שהוא לא תמך במהלכים מדיניים הזויים - באמצעות מכתבים פומביים - בתקופה שקדמה לשמחת תורה. גם אין לי בעיה להאמין שמי שלא שייך לקהילה הנכונה, סיכוייו להתקדם במסגרת הצבאית נמוכים במיוחד. דוגמאות לא חסרות.

לא הייתי מופתע גם כששמעתי את הרב יגאל לוינשטיין מדבר על תקרת הזכוכית שבה נתקלים בוגרי המכינה הקדם צבאית בעלי - אגב, הראשונה בישראל - שהוא היה בין מקימיה לפני עשרות שנים. לדבריו, אף לא אחד מהם הגיע למטה הכללי. אמירותיו בהחלט משתלבות עם מציאות שמוכרת לכל מי שקרוב לישיבות השיבוצים בצה”ל. תת אלוף עופר וינטר מכיר אותה היטב. כעת מכיר את זה גם תת אלוף ברק חירם. סוסים שועטים? לא בבית ספרנו.

בהקשר זה, חשוב לי גם לציין שמאז שנוסדה המכינה בעלי נפלו 43 מבוגריה בקרבות. 18 מהם נהרגו במלחמה הנוכחית. צריך לזכור מי ומי בנופלים. רועי קליין, עמנואל מורנו, אלירז פרץ, הדר גולדין. אלה השמות. יכולתי להוסיף עוד כהנה וכהנה בשבחו של הפרויקט הרב-מוסדי שהוקם בעלי, אבל הדברים ייפלו, קרוב לוודאי, על אוזניים ערלות. בשפיץ של המערכת הצבאית עדיין יושבים כל אלה שקונספציית ההכלה קרובה ללבם. הם גם מאמינים שאם הם ימנו את חבריהם כדי שאלה יתחקרו את מחדליהם - הכל יעבור בשלום. זה לא יקרה.

יש שכבה ענקית של קצינים שצריכה ללכת הביתה ולהניח לנו, לא למנות עכשיו את מחליפיהם. זה לא ילך. אני מקשיב לקצינים שפרשו זה מכבר ואני פשוט לא מאמין למשמע אוזניי. דברי ההבל שהם משמיעים צורמים מאין כמותם. אינני רוצה להזכיר שמות, מפאת כבודה של המערכת הצבאית, אבל זה לגמרי מזעזע. אגב, חלק מהקצינים הללו, מפרסמי העצומות שאין טיפשיות מהן, הופכים ל”חוקרים” במכוני מחקר שמימונם נסתר מעיני הציבור והם מדקלמים את מה שהמממנים רוצים לשמוע. הסיסמאות הן נבובות. אין להן כל קשר לחזון הציוני שבשמו ולמענו הוקמה כאן, דווקא כאן, המדינה היהודית. עברם הצבאי מפואר, לא תמיד, אבל נוכחותם כעת בשיח הציבורי היא רעילה.

הגיעה העת לשינוי רדיקלי. אינני יודע כיצד כופים למשל על הרמטכ”ל לחדול כעת מסבב המינויים שהוא מתכנן, אבל חייבים לעשות את זה. קם דור חדש של מפקדים ויש לשבור את תקרת הזכוכית כדי לאפשר להם להתקדם עד לקצה הפירמידה הצה”לית. בה בעת הייתי גם מחפש דרכים לנקות מערכות אחרות, כאלה שהסתאבו מהיסוד. המדינה היהודית צריכה ניעור מטלטל כדי לחזור ולהיות מקום מבטחים לכל יהודי העולם.