בחצי השנה האחרונה הפך “החופש האקדמי” מעיקרון ראוי וחשוב לכלי ציני שמסייע לנגח כל התערבות, חשובה ככל שתהא, במוסדות האקדמיים בישראל. נראה כי מאז פרוץ המלחמה, השימוש הציני של המוסדות האקדמיים בכלי זה נשלף בכל דיון או סוגיה הקשורה אליהם.
"אונס? ישראל תמיד משקרת": המרצה הושעתה מהאוניברסיטה העברית | צפו
ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הודיע לוועדת החינוך של הכנסת כי האוניברסיטאות לא יקיימו את הצעת הממשלה לפטור סטודנטים ששירתו במילואים מהשתתפות או מבחינה בחלק מהקורסים. בתגובתם אמרו כי “ימשיכו לפעול בעצמאות, באחריות ולפי צו מצפונן האקדמי”.
הצעת החוק עוסקת במציאת פתרון לסטודנטים שגויסו למלחמה. במשך כחצי שנה אותם סטודנטים לא ראו את הבית, את הילדים, העסק שלהם נפגע, וכעת גם התואר האקדמי שלהם בסכנה. כאשר מדברים על “צו מצפון” צריכים להסתכל לאותם סטודנטים בעיניים ולזכור שעם כל הכבוד לעצמאות המוסדות וצו “המצפון האקדמי”, עליהם לנהוג באנושיות ולעשות הכל כדי לדאוג שלא ייפגעו.
הציניות והחוצפה לא מסתיימות כאן. בימים האחרונים נראה כי ועד האוניברסיטאות מנהל קמפיין של ממש כנגד התוכנית, כך למשל האמירה שמפמפמים המוסדות, שלפיה פטורים מחלק מהקורסים יגרמו לכך שיצאו מהאקדמיה רופאים, מהנדסים, או עורכי דין פחות טובים. מדובר בשקר מוחלט ובעיוות אינטרסנטי של המציאות. כל אדם שלמד באקדמיה יודע שישנם קורסים שאינם קשורים לתחום העיסוק של התואר. קחו לדוגמה סטודנט להנדסה בבר־אילן, שמחויב לעשות קורס ביהדות. לעובדה שאותו סטודנט ידלג על הקורס ביהדות או שיקבל ציון עובר או נכשל – לא תהיה השפעה על היותו מהנדס טוב יותר או פחות. איש לא דורש להתערב בבחירת הקורסים שבהם יכולים לתת הקלות, איש לא דורש להתערב בתוכן אשר ילמדו ואיש לא דורש להתערב ברמת או בצורת ההוראה. הביקורת והכעס הם על הבחירה להתבצר בעמדתם המקובעת ובתפיסתם הארכאית.
במצב הדברים הנוכחי, החופש האקדמי לא באמת משמש את האוניברסיטאות ככלי אשר מטרתו להגן על הרמה האקדמית ולשמור על עצמאות התכנים ואט־אט הופך לכלי בריוני ושרירותי אשר הודף כל ניסיון לשפר או לתקן. רואים זאת בסירוב הבלתי נתפס להדיח מרצים ואנשי סגל אשר התבטאו כנגד ישראל, הכחישו את אירועי ה־7 באוקטובר ואף הסיתו לטרור - כל זאת בשם “החופש האקדמי”.
נראה שראשי המוסדות איבדו לחלוטין את המהות והרציונל שלשמם תוקן אותו חופש אקדמי והמרחק בין צורות השימוש בו למטרתו המקורית – עצום. זנחנו את השאיפה כי המוסדות האקדמיים ייכנסו תחת האלונקה ויצעדו יחד עם הסטודנטים המגויסים אל קו הסיום של שנת הלימודים הנוכחית, ויתרנו גם על השאיפה כי המוסדות יפעלו באופן עצמאי למציאת פתרונות הולמים והקלות להשלמת הפערים העצומים שנוצרו בין הסטודנטים המגויסים לאלה שאינם. אולם על דבר אחד לא נוותר, על השאיפה לנהל דיון ענייני והגון על עתידם של הסטודנטים שהגנו בגופם על מדינת ישראל.
הכותב הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית