אינני יודע להחליט אילו מין המשברים חמור יותר, משבר חוק הגיוס או הקרע בינינו לבין הידידה הגדולה ביותר של ישראל, ארה"ב. נראה כי אנו בכאוס, בדרכים רבות ללא מוצא, ולא נראה פתרון ממשי באופק הקרוב.

בני גנץ מאיים בפרישה מהממשלה ברקע חוק הגיוס (צילום :דוברות בני גנץ)

נדמה כי לא חווינו, זה זמן רב, חוסר אונים מדיני, פוליטי וחברתי כה עמוק, ללא תשובות, וללא אופק ברור ומספק. קל, יחסית, להפנות את האשמה לדרג המדיני, וישנם רבים שמקווים שהמצב הנוכחי יגרום לבחירות חדשות ולחילופי ההנהגה.

משבר חוק הגיוס: נתניהו ייפגש עם ראשי המפלגות החרדיות

גם אני נמנה על הטוענים כי הנהגת המדינה הביאה אותנו למצב הנוכחי. אך ביושר, חשוב להעמיק ולבחון את הסיבות האמתיות שגרמו לחידלון שפשט בחלק גדול ממוסדות השלטון, וגרם לשיתוק מערכות ולחוסר תפקוד משווע של רבות אחרות.

כמו שנהוג תמיד חיכו מנהיגינו לדקה האחרונה ולא טרחו לדון בחוק הגיוס, שברור היה כבר זמן רב שיקשה על המתנגדים לו לאמצו, ותחת שבט הבג"צ התחוללה מהומת החלתו, שעות ספורות לפני תשובת המדינה לבית המשפט הגבוה לצדק.

נוסח הצעת החוק נראה כפארסה, ועליה הולכות ונערמות הצעות ושינויים שמטרתם - ניסיונות לקבל הסכמת הסיעות החרדיות שיואילו להסכים להן ולא יגרמו לנפילת הממשלה, תוך כדי רמיזות עבות שאף אחד לא מצפה מהן למלאן בפועל.

למתבונן מהצד, נראה שוק המקח והממכר כיריד פורים יותר מאשר מו"מ אמיתי ורציני. יש שיטענו שהנעשה מעורר אצלם גועל ובושה, וביזיון של מה שאמור היה לטפל בשוויון האמיתי בנטל חובות אזרחי המדינה לארצם.

הפגנת גיוס חרדים מול בית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הפגנת גיוס חרדים מול בית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

במקביל למתרחש בחוק הגיוס, אנו בעיצומו של משבר עמוק וקרע יסודי ביננו לבין ארה"ב. אין זו הפעם הראשונה שאנו במשבר במערכת היחסים עם הגדולה שבידידותינו, אך הפעם אנו בעיצומה של מערכה ברצועת עזה, ומתיחות ביטחונית מאד ערה בצפון ישראל.

במשבר זה ניתן להאשים את ראש ממשלתנו, שטוען זה שנים כי בקיאותו ומערכת יחסיו עם ארה"ב הן מצוינות ומוכחות. אין ספק כי נתניהו לא ניהל נכונה את מערכת היחסים עם האמריקאים, בתבונה וברגישות הראויות. היה זה ברור כי אנו רצים במסלול של התנגשות עם האמריקאים.

כל הנושא של הסיוע ההומני לתושבי הרצועה, והיקף הקרבות והפגיעות באוכלוסייה אזרחית, ובמיוחד הדיון על היום שאחרי, לא תאם את הראייה האמריקאית, והוביל למסלול של התנגשות, שפרץ על רקע המשך המערכה ברפיח.

פלסטינים באזור שהותקף אווירית ברפיח (צילום: עבדל רחים חטיב, פלאש 90)
פלסטינים באזור שהותקף אווירית ברפיח (צילום: עבדל רחים חטיב, פלאש 90)

ברור היה כי ארה"ב תתחשב בראייה המצרית ותתנגד להמשך המערכה כפי שתכננה ישראל. צריכים היינו להכין את ארה"ב לתכניות ללחימה ברפיח, בגבול עם מצרים, בדגש על ציר פילדלפי. משלא עשינו כך, הצטרפה ארה"ב לשאר המדינות באו"ם, שקראו לישראל להפסיק את האש.

יהיה קשה להחזיר את מערכת היחסים עם ארה"ב למסלול הידידות והברית המסורתית. מערכת הבחירות באמריקה תסבך מאד את הניסיונות להתפשר, ונראה שלא תהא ברירה אלא להיכנס לרפיח, ולסיים את המערכה מול החמאס, ונכונו לנו ימים מסובכים מול ארה"ב.

הבה נצפה כי לא נסבול פגיעה אנושה בסיוע הצבאי שארה"ב מושיטה לנו, ושנצליח להסביר את מהלכנו אל מול ממשל כועס ומאוכזב.