מערכות הגנה כחרב פיפיות: היעד הבא למתקפות טרור-סייבר יהיה חמור בהרבה

מתקפת הטרור-סייבר במצלמות האבטחה ביישובי העוטף הדגישה את אוזלת היד מצד השלטון. בעקבות מתקפה זו ואחרות, מתעוררת שאלה לגבי אמון הציבור ביכולת הממשל בהגנה על האזרחים מפני תרחישי אימים בעתיד

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
חמ"ל תצפיתניות, ארכיון (למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה)
חמ"ל תצפיתניות, ארכיון (למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה) | צילום: במחנה
2
גלריה

בדו"ח השנתי של מערך הסייבר הלאומי מוצגת עלייה משמעותית של 43% בהיקף מתקפות הסייבר נגד מדינת ישראל בהשוואה לשנה שקדמה לה. פריצות לרשתות חברתיות ולחשבונות וואטסאפ, נסיונות פישינג (דיוג) וחדירות למערכות מחשוב מהוות את עיקר הבטן הרכה של החזית האזרחית במלחמת הסייבר המתמשכת. אולם, בין הנתונים היבשים לכאורה, מסתתרת מציאות דיסטופית: לצד מלחמה פיזית מצויה מדינת ישראל בעיצומה של מלחמת סייבר. מלחמה בה אנו, האזרחים, ניצבים בחזיתה מידי יום כמעט מחוסרי הגנה וזאת למרות מגוון מערכות ההגנה הנמצאות בשטח וגלויות לעיני כל.

בתכנונו את המתקפה הנוראית באוקטובר כנגד ישראל פרץ ארגון חמאס לעשרות מצלמות מעקב שהוצבו ביישובי העוטף. שימוש דומה במצלמות רחוב נעשה בתכנון וביצוע הפיגוע ב-23 בנובמבר 2022 בירושלים, כאשר האקרים איראניים הצליחו לפרוץ למצלמות האבטחה ולצלם את המרחב הציבורי. מתקפות הסייבר שהתרחשו במרכזים הרפואיים הלל יפה, בי"ח מעייני הישועה, בי"ח הפסיכיאטרי איתנים, וניסיונות תקיפה נוספים נגד בתי החולים זיו ורמב"ם, מדגימות ביתר שאת את יכולותיו הגוברות של האויב במתקפות סייבר מתוחכמות נגד מערכות הגנה אזרחיות. מערכות הגנה שנועדו בראש ובראשונה, לשמר ולאפשר קיום תקין ורציף של חיי אזרחי המדינה.

מתקפת סייבר בבית החולים מעייני הישועה
מתקפת סייבר בבית החולים מעייני הישועה | צילום: אבשלום ששוני

בסדרת ניסויים שנערכו לפני מתקפת 7/10 במעבדה לפסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטת חיפה בראשותה של פרופ' דפנה קנטי, נבחנו השפעות מתקפות סייבר על אמון הציבור ביכולות הממשל למנוע הישנות מתקפות עתידיות. סוגיות אלו מעלות שאלות על התנגשות בין הזכות לחיים וביטחון מול הזכות לפרטיות במרחב האישי והציבורי. במחקרים נמצא כי אמון הציבור בממשל עולה אחרי מתקפות טרור-סייבר כנגד תשתיות קריטיות וכי אזרחים מוותרים על הזכות לפרטיות לטובת הביטחון בהישנות מתקפות טרור-סייבר. אולם כיום, כשהתברר כי מצלמות האבטחה ביישובי עוטף עזה היוו חרב פיפיות ושימשו היטב את האויב כנגד ישראל — במקום להוות שכבת הגנה על תושבי העוטף — נשאלת השאלה מה תרחיש האימים הבא?

סיכול מחבלים על ידי התצפיתניות | צילום: דובר צה"ל

הניסיונות להמשיך ולבצע מגה פיגועים על תשתיות קריטיות, עלולות להתעצם לאחר ה-7/10 לאור התגברות הידע והתחכום של הבינה המלאכותית, גם בקרב אויבינו. מתקפת הסייבר על צינור הנפט הגדול במזרח ארצות הברית בקולוניאל פייפליין (The Colonial Pipeline) ב-2021, כמו גם המתקפה שגרמה לשפיכתם אלפי טונות של נפט באסדת קידוח במפרץ מקסיקו ב-2010, מעידות על תרחיש אימים אפשרי דומה בארץ.

תגיות:
מתקפת סייבר
/
מלחמת חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף