באמת שרציתי שעבריין המין קצב ייצא לחופשי וישתלב שוב בחברה - ובגלגול חדש, גלגול טוב יותר של אדם שמבין שפשע ושואף לא רק שלא לחזור על המעשה, אלא גם לפצות את החברה במעשים ולא רק בדיבורים. כזה שראוי לשחרור ושלא יהווה סכנה בעתיד. השתלבות מחדש של עבריינים משוחררים בחברה היא הרי אינטרס של כולנו. אנחנו רוצים אותם משוקמים.



שיקום היא מילת המפתח. ברור שעבריין שיוצא לחופשי עלול לשוב לסורו ולהוות סכנה, אם לא עבר שיקום הכולל הכרה והפנמה של הפשע שעשה וכמובן חרטה. בטח אם הוא סבור שמה שמייחסים לו הוא לא נכון, שזה מפני שמתנכלים לו ורודפים אותו, ולא משום שהוא באמת עשה מעשה נורא. ודאי כשהוא מאשים את הקורבן ומשליך עליו את האחריות. כי אם הוא מתכחש לעבירה וסבור שפעל כשורה, הוא עלול לחזור על המעשים.



האם קצב שינה - מאז התכנסה ועדת השחרורים בפעם הראשונה - את דעתו, והבין לפתע שפגע בנשים? פתאום, בבת אחת, הוא קיבל הארה?! ולא רק זה, אלא שהוא גם מתחרט מעומק לבו ואף הסכים להשתלב בתוכנית שיקום ייעודית לעברייני מין בין כותלי בית הסוהר? האם הוא שינה את עמדתו מאז הוועדה הראשונה והפנים את חומרת מעשיו באמת, עד כדי כך שהוא מוכן להתנצל פומבית ולעבור שיקום אמיתי? התחרט חרטה כנה, ולא רק מכבסת מילים שנועדה לרצות את הוועדה ולהביא לשחרורו לפני הזמן? עבר תהליך שהצדיק את שחרורו?



מכיוון שהוועדה לא שוכנעה עד אתמול שכל זה קרה, הוא לא שוחרר עד היום. אז מה השתנה בפרק הזמן הזה, מאז הוועדה הקודמת ועד עכשיו? פתאום הוא כבר לא מסוכן והוא ראוי לשחרור? הפרמטר המרכזי שבו ניתן להעריך את מסוכנותו העתידית הוא עצם ההודאה והחרטה ולקיחת האחריות בצורה כנה, ולא פתלתלה שנועדה לרצות את דרישות הוועדה.



הפתולוגיה המינית לא נמחקת בשל התנהגות טובה בכלא. זה דבר שמצריך טיפול שורש מתמשך ומהיסוד. לא מספיק לעבור טיפול בליץ' שאין בו כדי לעשות מהפך בדפוסי חשיבתו והתנהגותו. לכן, ההחלטה לשחררו בשלב הזה היא שגויה. זה מוקדם מדי, והיה צריך להמתין ולבחון את התהליך שקצב עובר וביתר יסודיות.



החלטת השחרור נמהרת ומהמרת, ועלולה לגרום לזילות בחשיבותו ובמשקלו של נושא שיקום עבריינים בכלל, ושל עברייני מין בפרט. היא מהווה תמריץ שלילי לעברייני מין מכחישים אחרים, ואפילו לכאלה שמודים בעבירה אבל לא מעוניינים לעבור טיפול. אם קצב לא הודה והתחרט, ואף עבר שיקום ייעודי, אך למרות זאת זכה לשחרור מוקדם, אז למה אנחנו לא, יאמרו עברייני מין אחרים. סינדרום קצב הם יקראו לזה. גם לנו מגיע.