מה יותר חשוב ממצוקתם הפעוטה של כמה עשרות משפחות בעמונה? בעיני, קשיש אחד שקם הבוקר לקור הירושלמי או הצפתי ואין לו תקציב לחימום הבית והוא מתעטף בשכבות בגדים כדי לא לקפוא, חשוב שבעתיים מכל מפעל ההתיישבות בשטחים הכבושים. השופט ג'ובראן, שופט בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, ניסח את הדברים בלי פלפולים משפטיים ובלי קשקושי משפטיציה, בלי ציונות ולאומיות וכל הקשקושים האלה. הוא העמיד מול עיני הדנים את הדברים בדרך הפשוטה ביותר להבנה. "מתווה עמונה מטריד מאוד בגלל זמניותו", אמר כבוד השופט ג'ובראן, "האם אין פתרון ללא פגיעה ברכוש בעלי האדמות?".
שאלה פשוטה, תמימה, רגילה. כן, יופי. אבל שמו של השופט הוא סלים גו'בראן, הוא לא יהודי. מה זה? בבית המשפט העליון שופט ערבי מתעסק במשימת הלאום ליישב את השטחים הכבושים? למה שופט ערבי מתערב בעניינים שבין ישראל לפלסטינים? והערבים הרי חברים של השמאלנים, אז איך אפשר לצפות ממנו שיהיה אובייקטיבי לגבי עמונה? בכלל, אני אומר לכם, לפטר אותו, ומיד.
אהוד אולמרט, ראש ממשלתנו לשעבר, תודה לאל, ניצל בנס מישיבה של שנים ארוכות בכלא וקיבל מאסר קטנטן על שחיתות גדולה. עכשיו מתברר שהוא גם נלעג, חצוף ועלוב. כי גם את החודשים הספורים שנותרו לו, לא בא לו לשבת יותר. כי, מה לעשות, הוא מעדיף לשבת במסעדה או לצפות בכדורגל מתא הכבוד במדריד. אולמרט הבכיין העלוב הגיש בקשה לשחרור מוקדם, עוד לפני השחרור המוקדם שמגיע לו בלאו הכי בגלל ניכוי השליש. הנימוקים שלו הם ברמת חיבור שכתב תלמיד כיתה ב', שקיבל ציון בלתי מספיק. אולמרט היה צריך לשבת כמו גבר בכלא. כמו אחד שהיה ראש עיר ושר וראש ממשלה. שב, גבר, שב. הוא היה צריך להראות לכולנו שאיש ציבור יודע לקבל כבוד כשהוא בסדר, אבל גם לכבד את החוק כשהוא לא בסדר. ואם לא, אז לשבת בכלא כמו כל האסירים.
אלא שעכשיו אולמרט מפעיל את עורכי דינו היקרים כדי להתבכיין בפני הנשיא, והם מספרים שהוא "ביקש מהנשיא להביא בחשבון את פועלו למען העם והמדינה במשך שנות דור ואת תרומתו הגדולה לביטחון ישראל ולבניית הארץ". ממש הרצל, ממש בן גוריון. עוד ציינו שאולמרט "מביע צער עמוק על הנסיבות שהובילו להרשעתו ושהוא מלא ציפייה שבקשת החנינה תיפול על לב פתוח ונפש חפצה". כי "הוא סבל מספיק ושילם מחיר כבד".
מחיר כבד? 27 חודשי מאסר ברוטו, אולמרט, על עבירות מגעילות. כולה נותרו לך לשבת עוד 9 חודשים. מה קרה? די לבכות. לא נורא, אולמרט, שב לך עוד תשעה חודשים. יש בכלא טלוויזיה, יש אוכל, הכל בסדר. שאל את עצמך אם במקום להתבכיין על קיצור העונש, אולי פשוט לא היית לוקח את כל הכסף והמעטפות וכל הגועל נפש שעשית עם שולה זקן? בכיין אחד.
ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, עם אספירציות להיות לפחות נשיא ארצות הברית. ובשביל להיות נשיא ארצות הברית ולפני זה ראש ממשלת ישראל, הוא יתעלל בתושבי העיר שלו, יטפח את הזבל שלה, במקום לפנות אותו, יטרטר את ההורים והילדים וישכח שתפקידו הוא בדיוק הפוך - לנקות את העיר ולשפר את החינוך. המלחמה שלו עם האוצר, איך בדיוק היא נוגעת לירושלמים, שעדיין מתעקשים לגור בעיר הזאת ולא לעבור לערים שפויות יותר?