לא בכל יום מגיעה להכרעת ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק פרטית עליה חתומים רוב חברי הכנסת, מכל הסיעות - קואליציה ואופוזיציה כאחד. אך מחר, אירוע שכזה יתרחש בדמות חוק ביטוח סיעוד ממלכתי. לכאורה, ולאור התמיכה הרבה בכנסת, הוא עתיד להיות מאושר בנקל בוועדה ולקבל את תמיכת הממשלה. אך לא כך הוא כשמדובר בחוק שעלותו שני מיליארד שקל לשנה, כהוצאה ציבורית ישירה של הממשלה ושמקורו התקציבי העיקרי הוא העלאת מס הבריאות לכלל העובדים במשק ב-%0.75. הכרעה לא צפויה היום, אבל ברקע נמצא איום השביתה של ההסתדרות שתוכל לשתק את המגזר הציבורי מיום שלישי אם עד אז לא ייפתר משבר הסיעוד ה“קטן” - פתרון לכמעט מיליון ישראלים מבוגרים שייפלטו מביטוחי הסיעוד בינואר.

הצעת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי מתגלגלת במסדרונות הכנסת לא פחות משמונה שנים, מאז שר הבריאות הנוכחי יעקב ליצמן (יהדות התורה) החל לקדמה כבר אז. מדוע חלפו שמונה שנים ודבר לא קרה? מעבר לכל סיבה אחרת, מדובר בהתנגדותו החריפה של ראש הממשלה מאז ועד היום בנימין נתניהו, של כל הכלכלנים שמינה מאז לעבוד לצידו במועצה הלאומית לכלכלה ושל שרי האוצר שתמכו במשנתו הניאו-ליברלית, אם היה זה יובל שטייניץ ממפלגתו או ראשי מפלגות אחרות כמו השר הנוכחי משה כחלון. ההתנגדות לחוק מתקדם ומקיף שמשמעותו העיקרית היא לקיחת אחריותה של המדינה על אזרחיה הותיקים ששילמו מיסים לאורך עשרות שנותיהם כאנשים עובדים ולספק להם לעת זיקנה את רשת הביטחון הסוציאלית ברמה מספקת לאדם שמגיע למצב סיעודי, מקורה במחיר של הצעת חוק מתקדמת שכזאת – בין שניים לארבעה מיליארד שקל מקופת המדינה מדי שנה שהיא אינה מוציאה כיום על סיעוד.

בכל מקרה, אפילו הצעות החוק הנדיבות ביותר לאורך השנים של ביטוח סיעוד ממלכתי לא דיברו על 'תכנית התנתקות' מוחלטת משוק ביטוחי הסיעוד של חברות הביטוח במגזר הפרטי-עסקי. גם הצעת החוק הנוכחית של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), בה תומכים חברי כנסת מכל סיעותיה של הכנסת ה-20 וזוכה לרוב גורף במשכן הכנסת ולתמיכה של יוזם החוק המקורי, שר הבריאות ליצמן ואנשי המקצוע במשרד הבריאות, אינה מדברת על התנתקות כזאת. מה שמציע שמולי, בדומה לליצמן בעבר, הוא 'פוליסה' לאומית לקשישים הסיעודיים – הכפלה של מספר שעות הטיפול המקסימלי שחוק הסיעוד מעניק היום לקשיש בביתו מכ-20 לכ-40 שעות בשבוע, הגמשת מבחני ההכנסה לקשישים בזכאות לשעות סיעוד וניתוק משפחות הקשישים ממבחני ההכנסה להשתתפות עצמית בעלויות אשפוז סיעודי חוץ ביתי. מעבר לחוק הכל כך נדרש הזה יהיה את שוק הביטוח הפרטי דרך קופות החולים שיעניק את היתרה הנדרשת לקשישים. 


הבטחה בת שמונה שנים. צילום: הדס פרוש, פלאש 90הבטחה בת שמונה שנים. צילום: הדס פרוש, פלאש 90


להתקרב לממוצע המדינות המפותחות

הצעת החוק של ח"כ שמולי מותאמת לממוצע במדינות המפותחות בעולם, שישראל נמצאת לעומתו בתחתית טבלת השירותים שהיא מעניקה לקשישים הסיעודיים (כרבע מיליון כאלה בישראל המטופלים על ידי כמיליון וחצי בתי אב של ילדיהם הקורסים מעלויות של כמעט חצי מיליון שקלים במהלך חיי האב או האם הקשישים), והיא עתידה לצמצם בכמחצית (!) את ההוצאה הפרטית על סיעוד בישראל שמגיעה לכשבעה מיליארד שקלים בשנה, המהווים כבר יותר ממחצית מכ-14 מיליארד השקלים של ההוצאה הלאומית הכוללת לסיעוד לשנה בישראל. במילים אחרות, משמעות החוק הוא שהממשלה תיקח על עצמה יותר ממחצית העלות מכספי המיסים של כולנו במקום שהקשישים עצמם ובני משפחותיהם ישארו בלמעלה ממחצית עלויות ביטוחי הסיעוד הפרטיים, העסקת עובדי הסיעוד ועלות האשפוזים הסיעודיים.

כל זאת עומד בניגוד למתווה שאליו ככל הנראה תלך הממשלה, שבו חברות הביטוח שעובדות עם קופות החולים יהיו עדיין הבסיס לביטוחי הסיעוד (אף שהם קצרי טווח לחמש שנים בלבד) והמדינה רק תהיה 'רשת ביטחון' לקשישים. ממשלה שאינה מונחית מדיניות סוציאל-דמוקרטית, אלא ניאו-ליברלית קלאסית כשל נתניהו ומרבית שריו בכללם שר האוצר כחלון, אינה מסוגלת לבוא לאזרחיה ולומר להם – "המחיר של הצעת החוק הוא העלאה ב-0.5%-1% במס הבריאות של כולכם, אבל מהצד השני יחסכו מכם מיליארדי השקלים על ביטוחי סיעוד פרטיים מנופחים שבבוא היום נותנים לכם מעט מאד ואינם משחררים אתכם מטיפול סביב השעון בהוריכם הקשישים בעצמכם".

מציע רשת ביטחון. איציק שמולי, צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90מציע רשת ביטחון. איציק שמולי, צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90


נדרש מהפך – והמפתח בידי כחלון וניסנקורן

ממשלה ניאו-ליברלית שהשירותים החברתיים שהיא מספקת ביד קמוצה, הם רובם ככולם מופרטים, תמצה מהשוק הפרטי את כל מה שהיא יכולה אבל לעולם לא תכניס את ידה לכיס שמתמלא ממיסי הבריאות, הביטוח הלאומי וההכנסה שכל קשיש סיעודי שילם כל חייו ותעניק לו את הזיקנה בכבוד בעצמה. בשביל שזה יקרה צריך מהפך תודעתי של 180 מעלות בבניין משרד האוצר בירושלים, החלטה מנהיגותית של שר האוצר כחלון שלשלם שינוי תהיה מנוגדת לעמדת הדרג המקצועי של האוצר שהתחנך על ברכי מדיניות נתניהו ומול ראש הממשלה עצמו שלא רואה בזקני ישראל אוכלוסייה שעל הממשלה לדאוג לה במישרין.

מהפך כזה יכול רק שר האוצר לעשות, וכל העיניים נשואות אליו כעת לקראת דיון ועדת השרים לחקיקה בהצעת החוק, אף שסביר להניח שלא תתקבל בו הכרעה. במקרה כזה העיניים נשואות ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. האם את מה שלא עשה למען הנכים, יעשה למען הקשישים הסיעודיים, ואכן ישבית בשבוע הבא או עד סוף החודש את המגזר הציבורי כפי שהבטיח? או שגם הוא יסתפק ב'תרופה' ל-850 אלף המבוטחים הסיעודיים שנפלטים מהפוליסות שלהם בינואר? עובדים וגמלאים שנבגדו הן על ידי הארגון בראשו הוא עומד שאפשר שיווק פוליסות זבל לסיעוד בוועדי עובדים במשך שנים, והן על ידי משרד האוצר והממשלות שאפשרו את המחדל תחת עינם הפקוחה? ואם תימצא ה'תרופה' לציבור הגמלאים של ועדי ההסתדרות, האם ישכח ניסנקורן כהרגלו את ההבטחה להתעקש על חוק סיעוד ממלכתי?

שעת הכושר הנוכחית, כשיש הצעת חוק על שולחן הממשלה ואיום שביתה של ההסתדרות, עלולה להתפספס הן על ידי כחלון וניסנקורן, הן על ידי השר ליצמן שתובע כבר שנים חוק ביטוח סיעוד ממלכתי, והן על ידי הקואליציה יוצאת הדופן של חברי כל סיעות הכנסת שיצר ח"כ שמולי. האם מישהו מהם ינצל את שכת הכושר הזאת כדי להביא אחת ולתמיד להחלטה שנתפסת כ'עבירה' בעולמם של נתניהו וכחלון, על העלאת מס הבריאות כדי לייצר מהפכה חברתית אמיתית בישראל מתוך הממשלה? ימים יגידו, יתכן שהימים הקרובים.

ישבית את המשק? אבי נסינקורן, צילום: אבשלום ששוניישבית את המשק? אבי נסינקורן, צילום: אבשלום ששוני