שבועיים לאחר שהכנסת החליטה להמשיך להחריג גברים וזוגות מאותו המין מחוק הפונדקאות, פרסם קלמן ליבסקינד מאמר נוקב ב"מעריב", שבו הוא יוצא נגד התקשורת שהתגייסה, לטענתו, לטובת מאבק הלהט"בים, בגדה בעובדות, מכרה ספינים ו"על הדרך חילצה את הקהילה הגאה מהשאלה איך היא מוכנה כך לדרוך על הנשים המוחלשות לטובת חבריה". ליבסקינד מבקש שנסתכל על ה"עובדות" ומבסס את טענותיו על מסקנות ועדת מור יוסף, שבחנה את הנושא והמליצה לאפשר לגברים פונדקאות ללא תשלום, בזמן שלנשים תהיה אפשרות לפונדקאות בתשלום. הצרה של ליבסקינד היא שהוא נופל למקום שהוא טוען נגדו ומציג תמונה חד־צדדית המבוססת על עובדות חלקיות. לפיכך ראוי שנצלול לעובדות.
כבר 22 שנה שחוק הפונדקאות הישראלי מאפשר לזוגות סטרייטים לבצע פונדקאות בישראל, אך לא לגברים ולזוגות בני אותו המין. ועדת מור יוסף, שעליה מסתמך ליבסקינד, מונתה על ידי משרד הבריאות בעת כהונתו הראשונה של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בתגובה לעתירה של זוג מאותו המין שביקש לבצע פונדקאות בישראל. הוועדה המליצה לאפשר גם לגברים לבצע פונדקאות בישראל, אך בניגוד לנשים ולזוגות סטרייטים, רק פונדקאות אלטרואיסטית, כלומר ללא תשלום. טענת הוועדה הייתה שקיים מחסור בפונדקאיות בישראל, ועל כן יש להגביל את הביקוש על ידי מניעת גישה לגברים ולזוגות מאותו מין.
מחסור בפונדקאיות? המצב השתנה
ועדת מור יוסף בחנה את ה"מחסור בפונדקאיות" בישראל בתקופה שבה רק נשים רווקות הורשו לשמש כפונדקאיות. מאז 2012 מאשרת הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לנשים נשואות להיות פונדקאיות, מה שהכפיל (!) את מספרן בישראל. העלייה בכמות הפונדקאיות הופכת את המלצת ועדת מור יוסף ללא רלוונטית ולא מבוססת על המציאות הנוכחית. ועדת מור יוסף, בדומה לכל ועדה ממשלתית אחרת, רק ממליצה על דרך פעולה, ואין לה סמכות לקבוע הסדרים רגולטוריים כאלה – בייחוד בשאלות מוסריות של אפליה והזכות להורות, שבהן אין לוועדה שום יתרון מוסרי על נבחרי ציבור. העובדה היא שבזמן הדיון על המלצות ועדת מור יוסף בתוך הממשלה, הופיעו גורמי מקצוע שונים שהתנגדו להמשך האפליה כלפי גברים וזוגות מאותו המין, ואף הדגישו ששום מודל של פונדקאות אלטרואיסטית לא הצליח בעולם, ורק יצר תעשייה של תשלומים מתחת לשולחן. ממשלת ישראל הקודמת, דחתה את ההמלצה הזו של ועדת מור יוסף, ואימצה במקומה את הצעת החוק של שרת הבריאות דאז יעל גרמן שמטרתה הייתה לתקן את חוק הפונדקאות כך שיהיה שוויוני כלפי כולם. גם כנסת ישראל הקודמת אישרה את הצעת החוק הזו בקריאה ראשונה ודחתה למעשה את המדרג המפלה של ועדת מור יוסף.
נוסף לוועדת מור יוסף, ליבסקינד מצטט את עבודת המחקר של ד"ר אתי סממה, שראיינה עשרות פונדקאיות ישראליות. עם זאת, הוא שוכח לציין כי עבודת המחקר עוסקת בפונדקאות בישראל, שבה, כאמור, רק זוגות סטרייטים (וכיום גם נשים רווקות) יכולים לבצע פונדקאות. האבסורד הוא שהטיעונים נגד מתן אפשרות לקהילה הגאה לעבור פונדקאות גזורים ממסקנות על פונדקאות שסטרייטים כבר מבצעים 22 שנה בישראל, ללא ביקורת ציבורית. אם כבר, ליבסקינד צריך לפנות לזוגות סטרייטים ולשאול אותם מדוע הם “מוכנים לדרוך על הנשים המוחלשות" כבר שנים רבות ולא ללהט"בים, שמודרים מהחוק. בכך מחמיץ ליבסקינד את עיקר המאבק של הקהילה הגאה, שאינו עוסק בשאלה המוסרית של פונדקאות בישראל, אלא רק אומר: אם זה מותר לסטרייטים, זה צריך להיות מותר ללהט"בים.
הכותב הוא יועץ בכיר לשעבר לשרת הבריאות, אשר ריכז וניהל את העבודה על תיקון חוק הפונדקאות מטעמה בממשלה הקודמת