על רקע התחזקות השקל מול סל המטבעות, אנחנו עדים למאבק בין התאחדות התעשיינים לאיגוד לשכות המסחר, הגולש לסוגיית המוביליות הכלכלית במשק. אבהיר כאן כמה מרכיבים כלכליים בהקשר זה, ואנסה להציע דרך שתוביל לעלייה בפריון, לצד חיזוק שער הדולר, שהוא שילוב מנצח. 


ישראל מדורגת נמוך ברמת הפריון בקרב עמיתיה ב־OECD ועם ישראל רוצה רמת חיים גבוהה. לכן אסור למשק הישראלי להפוך למשק יותר "אוטרקי", אלא להמשיך ולהגדיל את הפעילות העסקית מעבר לגבולות המדינה. יש לעלות ברמת הפריון, ולצורך כך יש להשקיע במחקר ופיתוח, בציוד, במכונות ובהתייעלות של כל הגורמים במשק. המטבע הישראלי הוא כרגע מהחזקים בעולם. לטעמי, מטבע חזק פוגע בעיקר ברווחיות היצוא התעשייתי והמלונאי, ודרך זאת בצמיחת המשק. אומנם בלשכות המסחר מציגים מספרים מרשימים של סחר ושל מועסקים בסקטורים שהם מייצגים, אך הם לא הביאו בחשבון גורם חשוב - כל עובד בתעשייה ובמלונאות מייצר מכפיל תעסוקה גבוה בקרב השירותים לתעשייה. 
 

כל מועסק ביצוא גורם לתעסוקה נוספת של לפחות מספר כפול של משרות תומכי יצוא, המיוצגים על ידי לשכות המסחר, כך שמקום העבודה שלהם תלוי ביצואנים. ללא יצוא, הם לא יעבדו. כלומר, תוספת יצוא מוסיפה למשק ביקוש לעובדים בכל המגזרים. בנוסף, היא מוסיפה לצמיחה ולעלייה בשכר וברמת החיים. העולם נמצא במעין קרב מטבעות. המדינות שואפות להחליש את המטבעות שלהן, כדי להגדיל את היצוא. התערבות בשער החליפין של השקל היא אפשרית, אך לא בלי גבול. הבנק המרכזי יקנה את המטבע הזר בהיותו בשפל, ויוכל למכור אותו בהיותו בשיא. כלומר, הבנק המרכזי ירוויח מהעסקה. אבל התערבות ללא גבול תשפיע על המוטיבציה לשפר את הפריון, שהוא כה חיוני למשק. מניסיון העבר למדנו שהתערבות רגולטורית ברווחיות המשק הביאה לניוון, לסטגנציה ולהתייעלות מועטה. היו שאמרו: "התעשיינים נסעו באותה תקופה למשרדי הממשלה בירושלים במקום למפעלים".
 

הורדת ריבית אפשרית כל זמן שהיא גבוהה. כיום הריבית אפסית, ולכן הורדתה עשויה להשפיע לטווח של שבועות בלבד בהיותה אולי סיגנל לנחישות הנגיד לשמור על שער חליפין טוב יותר. בטווח שמעבר לכך, היא עשויה להחליש את מטבע החוץ, אם הנגיד לא יבצע מהלכים נוספים. הורדת ריבית נוספת עשויה אף להביא לבועה פיננסית, שכמותה ראינו ב־2008. גם ללא הורדה נוספת, איננו רחוקים מהבועה הפיננסית המאיימת.
 

לפתחנו נמצא תהליך נוסף, שעשוי להחליש את מטבעות החוץ - יצוא הגז. זה כבר איננו גורם כלכלי רגעי, אלא גורם מבני המחייב טיפול מבני. למשל, הקמת קרן מדינתית דולרית, הרוכשת נכסים דולריים לשימוש עתידי. בכך מונעים השפעה של כניסת דולרים לישראל על שער החליפין. זוהי סוגיה דחופה, אך לא בהולה בינתיים. נשאלת השאלה כיצד הופכים בעיה של מטבע מקומי חלש להזדמנות כלכלית, כי הרי זו תמצית היכולת לנצח במלחמה עסקית - להפוך בעיה להזדמנות. התשובה מורכבת ממהלכים כמו רכישת דולרים חכמה ומתונה לטווח הארוך ויצירת איתותים כאלה או אחרים של הנגיד. 
 

עם זאת, אני רוצה להציע מהלך כלכלי שיהפוך את השנים הקרובות לשנות העלאת הפריון במשק בעזרת עידוד ממשלתי לרכישת ציוד ומכונות לתעשייה. ניתן לעשות זאת באמצעות הטבות מס ומענקים למשקיעים. אם 50% מהתעשיות יגדילו את השקעתן בציוד ומכונות, תגבר זרימת המט"ח מישראל לחו"ל. בכך ישופרו הפריון, שער החליפין והצמיחה.


הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר וחבר עמותת מבטחי