סבב הלחימה האחרון בעזה חשף כי הנהגת חמאס אינה עוד הריבון היחיד בעזה אלא היא מאותגרת בידי ארגון הג'יהאד האסלאמי. הג'יהאד האסלאמי מעז להתנהג ברצועה כארגון סורר ובאופן עצמאי, הודות לתמיכת פטרונו איראן. ביטוי למגמה זו ניכר בירי מטחי הטילים האחרונים.
בחירתה של חמאס "לשבת על הגדר" מעיבה במידה מסוימת על יוקרתה ומשחקת לידיו של הג'יהאד. דובר הג'יהאד מצעב אל־ברים התפאר בתום הלחימה: "יש לנו הכבוד להיות ראש החץ של העם הפלסטיני וההתנגדות" – ביקורת מרומזת כלפי חמאס על סטייתה מדרך ההתנגדות.
חמאס, בניגוד לג'יהאד, אינה ארגון צבאי במהותה, אלא תנועה חברתית המגלה קשב רב לרחשי הציבור הפלסטיני מתוך דאגה לשמור על בסיס תמיכה עממית. מרבית הציבור בעזה אף איננו מעוניין בהסלמה, אלא בשיפור רמת החיים והכלכלה. מכאן, מסבירים בכירים בחמאס, נהג מנהיג התנועה יחיא סינוואר בתבונה משכפה על הזרוע הצבאית של חמאס לנצור את הנשק כדי למנוע גלישה למלחמה כוללת ובשל העיתוי הלא נוח. ועם זאת, כבודה של חמאס נסדק.
הג'יהאד האסלאמי מחזק כבר עתה את התודעה הפלסטינית כי הוא השחקן המוביל בחזית נגד ישראל, ובו בזמן מנהל מלחמה פסיכולוגית מול הקהל הישראלי.
ללא ספק, מדיניות הג'יהאד מאתגרת את חמאס ומכרסמת בבסיס כוחה ועלולה להוביל את חמאס לחדש את ירי הטילים, אם כי בהיקף קטן, לעבר יישובי הדרום, כפי שאירע לכיוון באר שבע ביום שישי בלילה. זאת, כדי לזכות בנקודות זכות בדעת הקהל הפלסטינית, למנוע פילוג פנימי בקרב שורות חמאס ולבלום את התעצמותו של הג'יהאד האסלאמי. ישראל חייבת למצוא נוסחה שתדרבן את חמאס לממש את היותה הריבון בעזה - או אחרת מדובר יהיה בכדור שלג.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ICT ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.