השגיאה גרועה מפשע: רציתי לכנות רשימה זאת בשם הנאה "במו ידיו" – בשם ספרו המכונן של משה שמיר ז"ל על אחיו הצעיר שנפל במלחמת השחרור. אני סבור כי זה שם ההולם מאוד את הקריירה של בנימין נתניהו. במו ידיו הוא ביצר את מעמדה הדיפלומטי של מדינת ישראל ואת מצבה הכלכלי – אך נתניהו לא טיפל במו ידיו, וגם לא על ידי שליחים, ברפורמות שהיו נחוצות לתיקון מערכת המשפט המסובכת, המונהגת כקליקה בידי ראשיה בבית המשפט העליון, בפרקליטות ואצל מי שקרוי "יועץ" משפטי לממשלה אך פועל כדיקטטור לכל דבר. התוצאה האחרונה להזנחה זאת היא החלטת הבג"ץ בהרכב המדיף שמאלנות לקבוע אם נתניהו כשיר להרכיב ממשלה, למרות שזה מותר לו לפי החוק הכתוב.
נתניהו לא טיפל בנושא רשות השידור הציבורית שהפכה בימיו לתאגיד השידור הציבורי, הנהנה מתקציב שנתי של כ־700 מיליון שקלים בלי נציגות ציבורית נבחרת על ידי הממשלה בהתאם לתוצאות הבחירות האחרונות, כפי שהיה ברשות השידור הקודמת, וכפי שקורה באנגליה עד היום. אומנם הרשות הקודמת לא הייתה לתפארת – והיא שהסיתה נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון – אולם שררה בה לפחות דמוקרטיה ייצוגית בהנהלתה. הצעות לתיקון המצב ברוח החוק בבריטניה הגשתי לסיעת הליכוד בכנסת עוד ב־1978 ואלה זכו לאישור הסיעה. בנוסף זכיתי, בשל הצעתי, בלחיצת ידו של נתניהו הצעיר כשרק נכנס לפוליטיקה וקרא את מאמרי בנושא זה בכתב העת "נתיב".
לחיצת היד לא הואילה. בזמן כהונתו שום רפורמה לא התקבלה בחוק התאגיד כי ראש הממשלה לא היה שם, ואילו האיש שמינה במקומו לא התמצא בנושא, שכנראה גם לא עניין אותו, והביא להצבעה נוסח חוק שנכתב על ידי פקידי משרד המשפטים לפי הצעות העיתונאים בלבד. אותו מינוי אף לא שם לב שהחוק החדש נטל מהממשלה כל סמכות, והעניק לשר האחראי זכות למנות את המועצה של התאגיד, אך ורק בהסכמת ועדת איתור הנשלטת על ידי שופט שנשיא בית המשפט העליון ממנה.
במחדל נורא זה הפקירה ממשלתו של נתניהו את סמכויותיה הטבעיות כנבחרת העם והעניקה סמכויות ביצוע לבית המשפט העליון. זאת אינה שגיאה, זאת קטסטרופה חוקתית והיא מתרחשת אצלנו בלבד – אין בעולם מדינה שהרשות השופטת בה ממנה פקידים. ומדוע רק בתאגיד? מדוע שגברת אסתר חיות, נשיאת העליון, לא תמנה את כל פקידי המדינה ובכך לא יהיה עוד צורך גם בבחירות?
לא פלא אפוא שכשנתניהו החליט שלא לטפל, מרצונו או מאילוצי זמן, בשתי מערכות אלה – המשפט והשידור הציבורי – דווקא הן קרסו והתמוטטו עליו בכל כוחן כדי להפוך את שלטונו לווירטואלי, ואת שלטון הפקידים הממונים לממשי. השערורייה האחרונה בתחום זה היא לא תיאמן: היועץ המשפטי הממונה חוסם את שר המשפטים הנבחר ועושה יד אחת עם עמותה פרטית המגישה עתירה לבג"ץ לפי האינטרס שלו בדרישה שמינוי מ"מ פרקליט המדינה יעוכב. הצו ניתן על ידי אחד משופטי בג"ץ שנבחר בידי הנשיאה, גברת חיות, והוא דווקא אחד שבעצמו שימש יועץ משפטי לממשלה.
מבין שופטי בית המשפט העליון, מר מני מזוז – במקום לפסול את עצמו – נותן צו מיידי ומונע בכך את מינויה של הפרקליטה שמונתה כחוק מבלי לשמוע את השר והפרקליטה עצמה. מר מזוז אף אינו זקוק להופעת שר המשפטים והוא מחליט מיידית מה נכון בהשראה האלוהית שנחה תמיד על בג"ץ. ברור שבתנאים אלה הפרקליטה מתפטרת. הזהו הליך שיפוטי או צו מלכותי?
השגיאה של ממשלת נתניהו – שבמו ידיה מסרה את השליטה על מערכות המשפט והתקשורת הציבורית לאויביה – היא שגיאה הפוגעת בכל עם ישראל. ושגיאה, אמר צרפתי חכם מימי נפוליאון שמתח ביקורת על אחת מפעולות הקיסר, היא גרועה מפשע.