היום (חמישי) ידון בגץ בהרכב מורחב של חמישה שופטים בשאלת סמכותה של הממשלה להמשיך ולהתקין תקנות לשעת חירום לנוכח כינוסה של הכנסת (ה-23), כשברקע עתירת עדאלה (המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל) בשמו ובשם הרשימה המשותפת – הנסמכת בטיעוניה על פועלה של הממשלה בהיעדר סמכות ובניגוד לחוק יסוד: הממשלה.

בעתירתם (5.4.20) מבקשים העותרים לחדול את הממשלה מהתקנת תקנות שעת החירום לתקופת הקורונה, זאת מאחר ולשיטתם התקנת תקנות זו מהווה חריגה מהסמכות המוקנית לה בסעיפים 38 ו-39 לחוק יסוד: הממשלה, הן באופן ההכרזה (היעדר ספציפיות) ומשך תוקפה, והן בכך שמתירות פגיעה בזכויות יסוד באופן שאינו מידתי. לטענת העותרת – מקבל הדבר משנה תוקף, עתה, משכוננה הכנסת ה-23 ואין כל מניעה שתפעל בהתאם לסמכותה כרשות המחוקקת, וכן שתעביר הוראות חוק להתמודדות עם מציאות הקורונה.

עתירה זו, מגיעה לאחר שורת עתירות מצד מרכז עדאלה, אשר כולן עוסקות בשאלת סמכות הממשלה להתקנת תקנות שעת חירום לאור משבר הקורונה, ובבסיסן ניצבת טענה זהה בדבר חוסר סמכות הממשלה והפגיעה הבלתי מידתית של התקנות שהעבירה בזכויות יסוד. (איכון פלאפונים; איסור חל"ת נשים ללא היתר; מניעת פגישות אסירים ומשפחותיהם).

לאור הסכמת המשיבים – יערך הדיון כאילו ניתן צו על תנאי, בהתאם בג"ץ צפוי להכריע בעקבותיו בסוגיה זו, שעולה בפניו לא בפעם הראשונה, ועיקרה בסמכות הממשלה לחוקק תקנות שעת חירום, ובאופן ההכרזה הנדרש.

למעשה הרכב ביהמ"ש יאלץ להכריע בסוגיה לא פשוטה זו המונחת לפתחו, כשהשיקולים העומדים לנגד עיניו מחד הם הצורך בשמירה על האיזון העדין בין רשויות המדינה כמנגנון מגביל שלטון המהווה אבן יסוד לשיטת הדמוקרטיה, ומאידך הצורך להילחם במגפת הקורונה ולהציל חיי אדם רבים ככל הניתן – תוך רצון להיתקל במכשולים בירוקרטיים מעטים ככל הניתן. 

עמדת היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, לסוגיה זו התקבלה כבר למחרת הגשת העתירה (6.4.20) כאשר פנה הוא לראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות מכתב, בו הביעה את חששו למצב והתייחס לנטען בעתירה כשקבע כי "הימנעות הממשלה מאישור הצעות חוק המונחות על שולחנה והבאתן לכנסת עלולה להיות בעלת תוצאות קשות להתמודדות של הממשלה עם נגיף הקורונה".

עוד עלינו לזכור כי מדינת ישראל נמצאת ב"מצב חירום" המאפשר התקנת תקנות חירום מעין אלה ע"י הממשלה (כרשות מבצעת) כבר מיום הקמתה, ואכן יש רבים הטוענים כי הדבר מצדיק הסדרה בחקיקה ראשית, וכי על מצב זה להסתיים. יחד עם זאת קולות רבים בקרב העם מציגים עמדה פרקטית יותר לתקופה בה אנו נמצאים, לפיה אכן יש להסדיר את הנושא, אך רק לאחר סיום ההתמודדות בצורה היעילה ביותר עם משבר הקורונה העולמי שכרגע מכה בארצנו כשהיקפו המלא טרם התבהר, והצורך במיגורו מיידי ונוכח מתמיד בחיי כולנו.