יום שחרור ירושלים הוא לא רק יום שמחה והודאה, אלא ככל חג בעל משמעות הוא יום של התבוננות והעמקה. על מה חושבים ביום ירושלים? התשובה: כמובן על ירושלים, ומשמעותה לכל אחד ואחת מאיתנו, ובפרט בימים אלו.

אני מבקש לחלוק עמכם זווית אחת מתוך אופייה של העיר הזו, שבספר תהלים מכונה “ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו”. אחרי הנסים הגדולים שהובילו לשחרורה של ירושלים עיר הקודש במלחמת ששת הימים שאל סבא, הרב מ.צ נריה (אבי דור הכיפות הסרוגות) זצ”ל למה לא זכינו לזה במלחמת השחרור? השאלה לא הייתה צבאית – למרות שסבא היה חבר המחתרות וראה פעילות מבצעית אחת או שתיים – אלא רוחנית. אדם מאמין יודע שאין מעצור ביד ה’ להושיע ברב או במעט. מה השתנה במלחמת ששת הימים שאחריה חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר, בעוד שאחרי מלחמת השחרור ירושלים נותרה עיר שחלקה בידינו אבל לבה וששונה – הכותל והרובע היהודי – בידי אויבינו? סבא אמר אז כך: “במלחמת השחרור לא היה צבא עם. היו מחתרות ומחלוקות, ואם היו משחררים את ירושלים כל אחד היה מושך לכיוון שלו ואומר כולה שלי. מאידך, במלחמת ששת הימים באנו כצבא מאוחד, צבא העם, ולכן אז הקב”ה זיכה אותנו לשוב לירושלים”.

בתלמוד הירושלמי מופיע ביטוי שרבים אוהבים לחזור עליו אבל כדאי להתעמק במשמעות שלו: “אמר רבי יהושע בן לוי: ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים”. חכמי ישראל, שכל כך זהירים בטומאה וטהרה, ידעו לרומם את עמי הארץ בשלושת הרגלים לדרגת חבר, ומאז ולתמיד עולים לירושלים. זה לא רק חיבור של אחדות חיצונית אלא זיהוי והדגשה של הנקודה הטהורה והפנימית המחברת את כולנו.

האמת היא שהמציאות הזו של ירושלים כמקום מאחד מחייבת אותנו עד עתה, העיר שחוברה לה יחדיו היא זו שעושה את כל ישראל חברים. איך? איך מגשרים על פערים? לפעמים נראה לנו שאחדות היא משימה בלתי אפשרית. התשובה היא שכאשר כל אחד מבין שהוא חלק מפסיפס רב־גוני, רב־שלבי, רב־שנתי ורב־דורי הוא חייב להביא את עצמו ולתת מעצמו יחד עם התאמה לכלל. זה כוחה של העיר הזו. זה כוחו של הקודש השרוי בתוכה שהוא לא צורר אלא מאפשר, מצמיח ומגדל.

אולי גם זה עומק תפילותינו שהרחמן הוא יחזיר עבודת בית המקדש למקומה, למקום שבו הכל התחיל, לשם הכל יתכנס וכל אחד ירגיש שהוא עושה את חלקו בלי רגשי נחיתות או תחושות של עליונות. ירושלים, תפקידה לאחד, היא קוראת לאחדות, היא מקבלת אליה את כל שבטי ישראל והיא מחכה לכל אחד ואחד מאיתנו.

הכותב הוא ראש ישיבת תורה בציון ויו"ר קרן אחד לאחד