שלל הפגנות מתקיימות כידוע בימים אלה ברחבי הארץ, אך גם המפגינים לא הצליחו להעמיד דמות של מנהיג סוחף, שיהווה תחליף למנהיג שנגדו הם מוחים. בשמאל יש מיחזור של אישים שהיו להם תפקידי מפתח בעבר, בהם ראש ממשלה לשעבר ורמטכ"ל לשעבר, אך עם כל הלהט שלהם, הם לא הדמות שהציבור רואה כמנהיג מוביל. על מנת להיחלץ מהמצב המסוכן שבו אנו מצויים כעת, יש למצוא אישיות כריזמטית, מנהיג בר לבב ונקי כפיים, שיוביל אותנו. אני מסרב לקבל את הטענה שאין בקרבנו מנהיג שיכול לחולל את השינוי.
במשך השנים והמחאות הרבות שהתחוללו ברחבי העולם, התקבעו פרמטרים המאפיינים מחאה אפקטיבית. שני פרמטרים מובילים הם גודלה של ההפגנה ההופכת אותה לעוצמתית, והמסר של המחאה: ככל שהמסר קצר יותר, כך הוא יותר קליט. ההפגנות המפוזרות בגשרים, בצמתים, במרפסות, במכוניות ועוד הן חשובות, אבל לא הן יובילו לשינוי המיוחל. כזכור, ולהבדיל כמובן, שנה לפני הפלתו של נשיא מצרים לשעבר, מובארק, התרחשו הפגנות מדי יום ובמקומות שונים ברחבי מצרים. כולן היו מצומצמות במספר הנוכחים בהן. רק כאשר הוכרז על הפגנת המיליון בכיכר תחריר בקהיר נוצר הלחץ הציבורי הדרוש לעזיבתו של מובארק.
אם נחבר את מספר המפגינים ברחבי הארץ נראה שאפשר לגייס את המספר הדרוש כדי להגיע להפגנה עוצמתית, כמו אלו שאנו מכירים מבלפור. הפגנה אחת ענקית, מתמשכת ובמקום אחד פותחת את האפשרות להשגת המטרה. ובאשר למסר, במצרים המסר היה קליט כי היה קצר: "אירחל", כלומר לך או תסתלק. גם צעירי לבנון המפגינים השתמשו בסלוגן קצר: "כולכם הביתה", אשר הביא להתפטרות ממשלת חרירי. גם אצלנו רצוי לאחד את המסר לסיסמה שהציבור יקלוט ויחזור עליה, כפי שנעשה לאחרונה עם הלוגו הוויראלי "לך". כאמור, עוצמת ההפגנה והמסר הם סוד ההצלחה.
וכמה תובנות משתי מחאות שהיו מסביבנו: המצרית והלבנונית. במצרים, ריבוי קבוצות המפגינים הוא שמנע את צמיחתה של אישיות מובילה, כך שחזרנו למשטר דמוי משטרו של מובארק. תובנה נוספת היא הפטריוטיות. הפגנה עם מסר פטריוטי מחייבת שימוש בסמלים פטריוטיים. גם בקהיר וגם בביירות הסמל היחיד שהמפגינים השתמשו בו היה דגל הלאום. שום דגל אחר. הדגל מחזק את צדקת ההפגנה. אינני יודע כמה אנשים מודעים להיסטוריה של הדגל השחור. כידוע, גם דאע"ש משתמש בו. גם האנרכיסטים בפיטסבורג בשנות ה־80 של המאה ה־19 השתמשו בו. גם הפשיסטים באיטליה וגם הנביא מוחמד במלחמתו ביהודים בקרב ח׳ייבר השתמשו בו. לכן יש להפסיק את השימוש בדגל שחור, ובמקומו להניף רק את דגל המדינה בכל מקום ובכל הפגנה באשר היא.