בימים אלה אנו עדים לתהליך קריסתו של ענף הסיעוד המוסדי בישראל. אם האוכלוסייה המבוגרת הייתה הנפגעת העיקרית מנגיף קורונה, בתי האבות היו למטרה של הנגיף. עד חודש יוני האחרון, כ־42% מהנפטרים מקורונה היו דיירי בתי האבות. תחלואת הקורונה הגואה במוסדות אלו דרשה שינויים ארגוניים ושינויים מרחיקי לכת בנוהלי עבודה על מנת לעצור את התחלואה המשתוללת ולהפוך את הבית של אלפי קשישים לבטוח עבורם.
המציאות הכלכלית בענף הסיעוד המוסדי היא קשה גם בימי שגרה. בין השנים 2013־2018 נסגרו כ־71 מוסדות. עלויות המיגון מפני הקורונה הכפילו את הבור התקציבי של המוסדות. בנוסף לכך, לנוכח הנתונים הקשים של התחלואה בתחילת המגיפה, דיירים הפסיקו להגיע מתוך החשש הבריאותי. עם המספרים אפשר לעבוד, אבל מה עושים כשאין ידיים מטפלות?
השינויים הארגוניים דרשו תוספת של כוח אדם. ההנחיות הן לעבוד בקפסולות, מה שאומר יותר עובדים ויותר שעות נוספות. בענף הסיעוד המוסדי יש מחסור בכוח אדם, גם בתקופת שגרה ישראלים לא ממהרים לעבוד בתחום. כך שמתוך 9,000 עובדים בענף, ישנם רק 3,000 ישראלים, וכל שאר הידיים העובדות שייכות למהגרי עבודה. כיום המחסור בעובדים החריף. אנו נמצאים בנקודה שבה חסרים בענף 3,000 עובדים על מנת להעניק את השירות המקצועי והבטוח לסבים ולסבתות שלנו. בחודש יולי האחרון המדינה הבטיחה לתת היתר ל־2,500 עובדים זרים בתחום הסיעוד המוסדי, אך עד היום העובדים לא נמצאו.
המדינה לא עצרה כאן: לא רק שלא הביאו את 2,500 העובדים, אלא נעשה גם חטא על פשע. לנוכח המצוקה החריפה בידיים עובדות, המוסדות העסיקו עובדים ללא רישיון, והמדינה גם העזה לקנוס אותם בתקופה מורכבת זו, בהיטל של 20%, מה שהגיע לכדי עלויות של מיליוני שקלים. כך שביד אחת המדינה ייבשה את כוח האדם בתחום, וביד השנייה המשיכה לחפור את הבור התקציבי של המוסדות. המצב של מוסדות הסיעוד הוא קריטי. הם נמצאים לפני קריסה כלכלית מקיפה. אך ניתן עוד להציל אותם. לשם כך הממשלה צריכה להוביל שלושה צעדים שיפתרו את מצוקת העובדים ויכסו את הבור התקציבי: ראשית, עד שהמדינה תפתור את מצוקת העובדים, יש להוביל מדיניות של אי־אכיפה לעובדים ללא רישיון בתקופה קשה זו. בנוסף, יש לקבוע בחקיקה כי היטל בגין עובדים זרים ללא רישיון יוחזר לבתי האבות במסגרת קו האשפוז הסיעודי הרטרואקטיבי.
שנית, יש ליישם ביטול היטל העסקה לענף הסיעוד המוסדי כמו שנעשה בענף החקלאות והסיעוד הביתי. זאת במטרה לקלוט באופן מיידי 2,500 עובדים לטובת הטיפול בקשישים הסיעודיים. שלישית, על משרד הבריאות לערוך בדיקה בדיור המוגן ובבתי האבות בנוגע לתקציב הנדרש לטובת מיגון אופטימלי מול הקורונה, כולל תוספת בכוח אדם. יש להקצות תקציב ייעודי עבור הוצאות המוסדות להתמודדות עם הקורונה ולבחון מחדש את החסמים הבירוקרטיים על מנת שהתקציב יגיע למוסדות.
שלושת הצעדים הללו יסלקו את עננת הסגירה המרחפת מעל ביתם של הסבים והסבתות שלנו.
הכותבת היא חברת כנסת מטעם הליכוד