קיביצר, על פי המילון, הוא צופה במשחק שמרבה לתת הערות ולייעץ לשחקנים כיצד עליהם לשחק. הקיביצר המצוי הוא בדרך כלל מומחה מטעם עצמו אף שמעולם לא הגיע לרמות הגבוהות במשחק המשוחק לפניו. לעתים מומחיותו באה ממישור אחר לגמרי. הקיביצרים, או בשמם הנכון "מומחים לכאורה", הם בעלי זיכרון קצר בדרך כלל ושוכחים את הכישלון המהדהד של עצתם. כי הרי קיביצר יושב על הטריבונה, והאחריות להגיגיו ממנו והלאה.
בחנתי את שמות הקצינים והבכירים במערכת הביטחון, משל לא חלפו עשרות שנים מהיום שבו פשטו את המדים, שהמליצו על סמך ניסיונם הביטחוני מלפני שנים רבות מאוד לבני גנץ לפרוש מהמרוץ לכנסת כי "המצב קשה". אילו חלילה היו מייעצים זאת לעצמם בזמן שירותם הצבאי כש"היה קשה", מדינת ישראל מזמן לא הייתה קיימת.
חלקם של הקיביצרים במדים שהעלו עובש במשך השנים ניסו מזלם במערכת הפוליטית, והצלחתם הייתה רחוקה מזו של גנץ, אבל אצל הקיביצר מהטריבונה ההתנסות האישית אינה רלוונטית. יש ביניהם גם כאלו שהמליכו את אבי גבאי על מפלגת העבודה, מה שהוביל לקריסה; לחצו על עמיר פרץ לרוץ ביחד עם מרצ - הליכה שהביאה למכה אלקטורלית; הקימו את הפיאסקו של המחנה הדמוקרטי; אבל הם לעולם לא טועים ותמיד יכולים להמשיך ולצעוק מהטריבונה ולקבל כותרות בתקשורת כאילו הם מומחים בתחום הפוליטי.
לקיביצר תמיד אין הנמקות. הוא כמו האוהד במשחק הכדורגל הצועק ממרומי היציע: תוציא אותו, תחליף אותו וכו'. ואם הנדרש להתחלף מבקיע שער, האוהד מיד אומר לשכנו ביציע: אמרתי לך שהוא נהדר. הקיביצר הוא בנוסף לכל דמות מעצבנת שיושבת מאחורי הגב, עושה פרצופים ומקשקשת בלי הרף.
הקיביצרים בפוליטיקה לא צועקים מהטריבונה, אלא משתמשים בכספם כדי לקנות רמקול בדמות מודעה בעיתון. בדיוק כמו בכל אירוע אחר, אסור להקשיב לקיביצר שאף פעם לא נוטל אחריות על מעשיו ותמיד שוכח בדיעבד את עצותיו