לאחר שנה קשה שחווינו במדינת ישראל ובמהלכה התמודדנו עם מגיפה קטלנית, כזאת שפגעה בכל אחד מאיתנו בכל מישורי החיים, אנו חווים כעת חזרה מבורכת לחיי שגרה. החיים חוזרים אט־אט למסלולם בעיקר בזכות חיסונים, משמעת של האוכלוסייה במילוי ההנחיות והתמודדות מעוררת הערכה של מערכת הרפואה הציבורית בישראל.
לצערנו, מדינות רבות בעולם עדיין מתמודדות עם המגיפה הקטלנית והתמונות המגיעות מהודו ומאתיופיה קשות לעיכול. מדינת ישראל הפכה להיות מקור ללמידה על התמודדות עם המגיפה, כאשר משלחות סיוע יוצאות בימים אלו למדינות באפריקה ובאסיה. דומה כי מדינת ישראל הפכה להיות נווה מדבר בטוח, אי של שפיות בעולם מוכה תחלואה.
אנו חייבים לשמור על הפריווילגיה שלה זכינו בעבודה קשה, ולמנוע בכל האמצעים יבוא מוטציות ווריאנטים חדשים ומסוכנים של הוירוס לישראל, שעלולים להביא להתפרצות מחודשת. בין השאר בשל העובדה כי אין ודאות בנוגע ליכולת ההגנה החיסונית מפניהם. עלינו להפיק לקחים מגלי התחלואה שהיו בישראל והעיכוב שאירע בסגירת נתב"ג, שבעטיו נכנסו מוטציות מסוכנות ארצה.
כבר כעת עלינו להקדים ולנקוט פעילות מונעת שתאפשר המשך מימוש של אסטרטגיית יציאה מההגבלות. עלינו לנצל את היותנו "מדינת אי" מבחינה אפידמיולוגית, עם שער כניסה ויציאה אחד ולהסדיר פיקוח והגבלות על היוצאים והנכנסים בשערי המדינה. על המדינה לאסור כניסה ויציאה מהארץ ממדינות מוכות מגיפה למעט מקרים חריגים ביותר.
כמו כן, בהיותנו עולם המתנהג ככפר גלובלי, יש לנקוט בפעילות אכיפה הדוקה על כלל הנכנסים ארצה מכל מדינות העולם, בקיום בדיקות ותקופת בידוד מלאה גם אם מדובר באדם מחוסן או מחלים. ראוי שנבין שאנו בתקופה טובה ושלווה, אך עם זאת שברירית, משום כך מחובתנו ללמוד מלקחי השנה האחרונה, ולהפגין חוכמה וצניעות בהגנה קפדנית על האוכלוסייה בישראל.
הכותבת היא סגנית מנכ"ל בית החולים הציבורי אסותא אשדוד