הפעם האחרונה שבה התכנסו שרי ממשלת ישראל סביב שולחן הממשלה ואישרו תקציב מדינה הייתה בינואר 2018. היה זה תקציב דו־שנתי, שעבר בכנסת במרץ אותה שנה.

מאז השתנתה המציאות לבלי הכר. מלחמה מול חמאס בעזה, 4,360 טילים, יירוטים, רחובות בוערים, ארבע מערכות בחירות, מגיפה חוצת יבשות, משבר כלכלי עולמי, סגרים, מסיכות, ריחוק חברתי, חל"ת, ממשלה פריטטית ועוד מכות שלא נודעו עד כה. העולם החדש שמצאנו אחרי הקורונה ומאורעות המלחמה בעזה ובצומתי הערים המעורבות בישראל מצריכים תקציב מדינה שיטפל במשבר, ישקם את החברה והכלכלה ויעודד צמיחה.

תקציב מדינה חיוני בכל שנה, והוא הביטוי המובהק ביותר והכלי המרכזי ליישום סדרי העדיפויות של הממשלה. כעת, נוכח האתגרים והשינויים המואצים, הוא קריטי מתמיד. מעבר להיותו כלי להקצאת כספים, התקציב משקף תכנון וחשיבה אסטרטגיים, סדרי עדיפויות, קידום תוכניות ארוכות טווח ועוד. המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך שנה אחר שנה ללא תכנון ויישום תוכניות רב־שנתיות בכל תחומי החיים - מביטחון ועד לחינוך, מתשתיות ועד לרווחה - שיבואו לידי ביטוי בתקציב.

אומנם במהלך 2020 פעלה הממשלה באמצעות תקצוב "קופסאות קורונה". מדובר בפטנט ישראלי מקורי כנהוג באומת הסטארט־אפ, שנועד לתת מענה אד־הוק לצרכים שהתעוררו בשל המגיפה, כמו מתן מענקים לאזרחים ולעסקים וחיזוק נקודתי במערכת הבריאות. אלא שקופסאות אלו שימשו כפלסטר, כמענה חד־פעמי ונקודתי לימי הקורונה, ובכל מקרה לא יספקו כעת מענה ראוי.

למשל, לדרישות צורכי הביטחון וביטחון הפנים, מיגון ביישובים בקו העימות, פיצויים לנזקי המלחמה, טיפול שורש במצוקה ובאלימות בחברה הערבית ואיסוף הנשק הבלתי חוקי.

חשוב להבין כי ללא אישור התקציב, מתקיים קיצוץ דה פקטו בתקציב משרדי הממשלה. בנוסף, נדרש אישור ועדת חריגים לכל פעולה חדשה ואפילו הארכת חוזה. המשמעות היא סרבול, עיכוב ועצירת מיזמים ופעולות בכל התחומים. באין תקציב לא עבר גם חוק הסדרים, שמטרתו לקדם רפורמות ושינויים מבניים לטובת האצת הצמיחה והגברת התחרותיות, ייעול ושיפור השירות. רפורמות רבות שהוכנו בידי משרדי הממשלה, שאין עוררין על הצורך בהן ושאינן נמצאות במחלוקת של ימין ושמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים - ממתינות ליישום.

למשל, שוק העבודה החדש מלא אתגרים. זה שוק שהתאהב בחל״ת, שהתרגל למצבת עובדים רזה, לעבודה מרחוק, לשחיקה מואצת של מקצועות ותיקים וליצירת ענפים חדשים, ששיעורי האבטלה בו נסקו מ־4% זניחים ביחס לעולם המערבי (שהתמקדו באוכלוסיות מודרות ובעיקר בגברים חרדים ונשים ערביות) לכמעט 10%. ברור שלא ניתן לטפל בו באמצעות תקציב לא מעודכן וללא רפורמות שיקדמו באופן מקצועי את הצרכים המשתנים.

תקציב שיגדיר ויממן הכשרות מקצועיות רלוונטיות, הסבות למקצועות ההווה והעתיד ובמקביל ייצור מנגנון אפקטיבי להחזרת עובדים למשק, תוך המשך מתן רשת ביטחון דיפרנציאלית שתהווה מקפצה לשוק העבודה החדש.

לשכת התעסוקה (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)לשכת התעסוקה (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)


הזדמנות להתאוששות

בימים הקרובים יסתיים המנדט של יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, ואם לא תקום ממשלת שינוי, יחזור המנדט לכנסת למשך שלושה שבועות, בניסיון אחרון למצוא מועמד שיצליח לגבש קואליציה סביבו. באם תקום ממשלה, צריך שתהא זו משימתה הראשונה. הממשלה רשאית ותידרש בהמשך השנה לתקן ולעדכן את התקציב לנוכח ההתפתחויות ולקדם רפורמות נוספות, אך אסור שהדבר יהווה תירוץ לעיכוב באישור תקציב מיידי.

באם תגיע ישראל, לדאבוננו, לסבב בחירות נוסף, על סיעות הכנסת לחתור, כבר עתה, להסכמה רחבה על תקציב שיהיה מעין הרע במיעוטו ולהעבירו עוד לפני הבחירות. תקציב כזה, לרבות רפורמות נדרשות שאין לגביהן מחלוקות, עדיף מהמשך התנהלות ללא תקציב. על אחת כמה וכמה בממשלת המעבר הנוכחית, שאינה מסוגלת להגיע להסכמות כמעט בשום תחום, כך שהנושאים הבוערים לא מטופלים ביסודיות וממתינים לממשלה הבאה.

מעולם לא הייתה בישראל תקופה כה ממושכת ללא תקציב מאושר. לא בימי הצנע, לא במלחמות ישראל, לא במשברים הכלכליים הגדולים. בניגוד למגפת הקורונה, היעדר תקציב הוא לא מכת גורל, אישור תקציב הוא הליך שניתן לבצעו ובאופן מיידי.

מבצע החיסונים והיציאה המהירה ממשבר הקורונה מאפשרים לישראל הזדמנות בלתי חוזרת להתאוששות מהירה ולצמיחה מחודשת, תוך יצירת יתרון משמעותי ביחס למדינות העולם. למאורעות השבועות האחרונים יש השלכות כלכליות וחברתיות, והדבר עלול לפגוע במשק הישראלי וביציאה מהמשבר, אם לא יטופלו נכון. על כן, העברת תקציב עכשיו ובכל מחיר היא תנאי הכרחי לכך וצו השעה.

הכותבת שימשה כיועצת מקצועית לשרי האוצר, העבודה והרווחה בארבע הממשלות האחרונות