צמד המילים "גיוון תעסוקתי" הפך בשנים האחרונות לפופולרי מאוד בשוק העבודה. גיוון תעסוקתי נשען על התפיסה שככל שההון האנושי בארגון יהיה מגוון יותר, כך ייווצרו הזדמנויות לפיתוח הארגוני ולמיצוי הפוטנציאל והערך של הארגון בתחום עיסוקו. תפיסת הגיוון מתבססת על ההנחה שכל עובד נהנה מנכסים תרבותיים עשירים – תפיסות עולם, שפה, מנהגים, טקסים, היסטוריה ותרבות. ככל שהנכסים התרבותיים בארגון מגוונים יותר, כך גדלים המשאבים הזמינים לארגון לפיתוח כלכלי של תוצריו, ועומק הבנתו את קהילות הצרכנים שלו גדל לצד אפשרויות פיתוח של שווקים חדשים.

בשנים האחרונות נחשפו מנהלים בכל הדרגים לכוחו של הגיוון התעסוקתי בצוותים ובחברות שלהם, וחלקן של אוכלוסיות הגיוון בשוק העבודה הלך ועלה, אם כי הינו עודנו רחוק מלהיות שווה לייצוגן באוכלוסייה הכללית. ואז הגיע משבר הקורונה ושינה את כללי המשחק. לפי דוח ההון האנושי בתעשיית ההיי־טק לשנת 2020, משבר הקורונה גרם להאטה במגמת הגיוון בתעסוקה בהיי־טק הישראלי, וייצוגם של נשים, ערבים וחרדים, שהיה בעלייה בשנים האחרונות, נבלם בשנה האחרונה.

כמי שמאמינה בריצה למרחקים ארוכים, אני רואה במשבר הזה דווקא הזדמנות. השנה האחרונה כפתה עלינו שיעור חשוב בדבר היכולות הגבוהות של כולנו ללמוד ולעבוד מרחוק. היא הוכיחה שמיקומים גיאוגרפיים או דפוסים תרבותיים וחברתיים של עובדים אינם בהכרח מהווים חסם בקליטה של עובדים חדשים אלא מאפשרים לגשר עליהם. המרחב הווירטואלי המתהווה הוא מנוע של שינוי וגיוון עבור כלל החברה הישראלית, ובהסתכלות אחורה לשנה שחלפה אנו מבינים את הפוטנציאל העצום בהכשרות וירטואליות אשר פותחות דלתות למגוון רחב יותר של אנשים ומאפשרות למשתתפים ומשתתפות מכל הקשת הישראלית לקבל הכשרה.

הביקוש לעובדים בהייטק נמצא כיום בשיא שלא ראינו כמותו שנים, וזו בדיוק הנקודה שיכולה להפוך את המשבר להזדמנות עבור אוכלוסיות הגיוון. לא רק שאוכלוסייה זאת לא נופלת בכישוריה מאוכלוסיות אחרות, אלא היא גם מעניקה לחברות את היתרונות של סביבת עבודה מגוונת ומכניסה רעיונות חדשים וערכים נוספים. לכן על הממשלה החדשה להירתם באופן מיידי כדי לייצר יוזמות ממשלתיות חדשות ולאפשר מערך הכשרות וירטואליות ופיזיות שיתאים לצורכי דורשי ודורשות העבודה. מערך כזה חייב גם להיות מותאם לצורכי החברות הקולטות.

למדינת ישראל יש את האפשרות להפוך את לימודי התכנות והבינה המלאכותית ללימודי חובה בבתי הספר בכל רחבי הארץ, ובכך להצמיח דור חדש עם כישורים וכלים מותאמים, שנקודת פתיחה טכנולוגית זהה מלווה אותו, מסייעת לטשטש את הגבולות בין הפריפריה למרכז ומגבירה את המוביליות החברתית. אנו בתחילתו של שחר חדש, עת לשינוי וגישור על פערים היסטוריים וניצול הזדמנויות לצמיחה תעסוקתית, כלכלית וחברתית במדינת ישראל.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת תפוח