בעקבות התפרצות גל הקורונה הרביעי בשבועות האחרונים, אנו עדים לשינויים חוזרים ונשנים בהנחיות, הנשענים על מספרם הגדל של חולי הקורונה הקשים.
בכל הנוגע למספר החולים הקשים מקורונה, ידוע שרבים מהם לוקים במחלות רקע וייתכן גם שהקורונה אינה הגורם המרכזי למצבם הקשה. ידוע שכאשר אדם שלוקה במחלות רקע שונות ובנוסף בקורונה מתאשפז, הוא מצטרף מיד למניין חולי הקורונה הקשים. עם זאת, מצבו הקשה עשוי לנבוע מהמחלות האחרות שבהן הוא לוקה.
על בסיס הנתונים שפורסמו לגבי העלייה במספר החולים הקשים מתקבלות החלטות ממשלה, שעלותן מתבטאת במיליארדי שקלים. כדי לשקול באופן הראוי את הצעדים למלחמה במגיפה, על מקבלי ההחלטות לדרוש לקבל מידע מלא, המכיל פירוט רב ככל שניתן לגבי נתוני תחלואה קשה ותמותה טרום תקופת הקורונה לעומת נתונים אלו במהלך המגיפה.
על פי ממצאי מחקר שפרסם מכון טאוב לחקר מדיניות חברתית בפברואר 2021, הוערך שהתמותה העודפת לאורך 2020 תוביל לירידה של 2.2 חודשים בתוחלת החיים בלידה ולירידה של 2.6־2.9 חודשים בתוחלת החיים בגיל 65. עם זאת, מזכירים חוקרי המכון כי ב־2015 מגיפה קשה של שפעת הורידה את תוחלת החיים ברוב מדינות אירופה, ובכלל זה ביותר משלושה חודשים בגרמניה ובאיטליה.
לפיכך, חובה על קובעי המדיניות לדרוש מרשויות הבריאות ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאסוף ולפרסם מידע מפורט שישמש חוקרים ממגוון רחב של דיסציפלינות לצורך ניתוח השלכות הקורונה. מידע כזה יאפשר לחקור באופן מעמיק ואמיתי את סיכוני התחלואה מהווירוס ואת הנזקים הנלווים בתחומי החיים השונים. במיוחד יש לחקור לעומק את שיעור החולים שמתדרדרים במצבם ומוגדרים חולים קשים, בעוד שבפועל הם סובלים ממחלות רקע שמהוות את הגורם העיקרי להיותם במצב קשה.
סדרת נתונים כזו תאפשר להעריך באיזו מידה הובילה הקורונה לגידול בתחלואה הקשה ואם וריאנטים חדשים אכן מסוכנים יותר מקודמיהם. אם יתברר שהמספר היומי של החולים קשה בכלל המחלות, כולל קורונה, גדל במידה משמעותית בגל הנוכחי, אפשר יהיה להסיק שהתגברה הסכנה לתחלואה קשה ולתמותה מהקורונה. לעומת זאת, אם יתברר שהמספר לא גדל באופן משמעותי ומאידך מספר המתויגים כחולי קורונה גדל, אפשר יהיה להעריך שהמגיפה מתפשטת מהר יותר אבל אינה גורמת לעלייה משמעותית בתחלואה הקשה ובתמותה.
לצורך הדוגמה בלבד נניח שלפני הגל הנוכחי מספר החולים הקשים היומי בכל סוגי המחלות היה 1,000, ומתוכם המספר היומי של חולי קורונה קשים עמד על עשרה. ונניח שבתקופת הגל הנוכחי ירד המספר של החולים הקשים בכל סוגי המחלות ל־900 ומתוכם המספר של חולי הקורונה הקשים עלה ל־150. מכך נסיק שקיימת סכנה גדולה מהנגיף, אבל אם נבדוק את מספר החולים הקשים מכל המחלות נגלה שמספרם בתקופה השנייה ירד ב־100.
ממצאים כאלו יוכלו להצביע על כך שחולים במחלות רקע קשות נדבקים כמו שאר האוכלוסייה בקצב מהיר יותר בקורונה, אבל מצבם הקשה אינו נגרם דווקא מהקורונה אלא ממחלות הרקע שלהם, ממצא שהיה יכול להחליש את הטיעון לגבי הסכנה מתחלואה קשה מהווריאנט החדש.
הכותב הוא פרופ' לכלכלה ונשיא המכללה האקדמית גליל מערבי.