על פי דוח ה־OECD שפורסם לאחרונה, כיתות הלימוד במערכת החינוך בישראל הן בין הצפופות ביותר בקרב המדינות המפותחות. הקטנת מספר התלמידים בכיתה אינו כרוך, כידוע, בשינויי עומק פדגוגיים למעט הגדלת מספר פרחי ההוראה במכללות להוראה; מדובר בעיקר במהלך בירוקרטי של התייעלות והקצאת משאבים כספיים להגדלה של מספר הכיתות. עם זה, נראה כי שוב הפתרון לסוגיית איכות מערכת החינוך לא עוסק במהות.
במקום לעסוק באובססיביות בשאלה כיצד מצמצמים את מספר התלמידים בכיתות, חשוב יותר להתמקד בסוגיות יסוד שדורשות שידוד מערכות ושינויי עומק בתפיסת החינוך שנראה כאילו קפאה על שמריה מאז קום המדינה. המערכת בכללותה, למעט איים קטנים, מעדיפה להמשיך בשיטת הלמידה המסורתית של מורה בכיתה של 47 מ"ר, כשלפניו טורים של שולחנות הפונים אל הלוח.
זה פשוט וקל יותר מהצורך לעסוק בסוגיות כבדות יותר דוגמת מטרות הלמידה בזמננו, מה, איך וכיצד ללמוד, ומהי מתודת ההוראה הנדרשת כדי להעשיר את חוויית הקיום בעולם.
גם בכיתות קטנות אפשר להמשיך לשהות בתוך כיתות מלבניות כשהתלמידים ישובים בזוגות, בשורות ובטורים, אל מול מורה מרצה ולוח מחיק חכם או רגיל. אפשר להמשיך ללמוד בעיקר דרך ריכוז והקשבה להסברי המורה, העתקה מהלוח או מהמצגת, קריאה מספרי הלימוד ותרגול – כל אלו לקראת המבחן. אפשר גם להמשיך ללמוד רק לפי נושאים אחידים מוכתבים מלמעלה המוגשים בדרך הומוגנית ואחידה לכלל התלמידים בלי להתייחס לשוני הקיים ביניהם בתכונות, במוקדי העניין ובכישורים.
התמקדות בצמצום מספר התלמידים בכיתה לא תוביל לשינוי המיוחל, ובוודאי שלא תהווה גורם שיפתח יכולות למידה עצמאיות, סקרנות ועניין לגלות את העולם מנקודות מבט שונות, יצירתיות או פיתוח חשיבה ביקורתית.
יש לאפשר לתלמידים של היום והמחר לצאת מקופסת הכיתה המלבנית ולשוטט במרחבים שונים שמזמנים למידה משמעותית עבורם. מדובר בשיטוט במרחבים מתוקשבים וירטואליים, בסדנאות המאפשרות עיסוק בתחומי אמנות מגוונים, במעבדות, במרחבי ספורט ובמוסדות ציבור. יש לעודד למידה מזדמנת מתוך התבוננות רחבה ותהייה מעמיקה סביב מה שנקרה בדרך, במציאות.
אפשר וגם חשוב להתכנס כשזה נדרש. למשל, לצורך חשיפה של מה שלא מוכר לתלמידים או לצורך שיתוף בידע ובתוצרי עשייה של תלמידים או לשם פעילות חברתית מאורגנת. בעולם שבו המידע מגיע אלינו בלחיצת כפתור, תפקיד המורה אינו לשמש כצינור להעברת ידע, אלא לחשוף את תלמידיו לשאלות ולסוגיות הגדולות של העולם כדי לעורר בהם עניין ללמוד אותו ועליו מנקודות מבט שונות.
המורה הופך להיות מלווה הלמידה, החבר הדיאלוגי של הלומדים בתהליכים שהם בוחרים ומובילים. הדיון בצפיפות הכיתה וכמות התלמידים על מורה אחד הוא ישן ומעייף. במקום זאת, מן הראוי לשים את הדגש על מהות החינוך בשנת 2021.
הכותב הוא מרצה בכיר לתואר שני במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי