מתחילת המאבק לקידום ושוויון נשים עברנו כברת דרך, אך סופה עוד רחוק. מאז שנות ה-60, בהן יכולת הבחירה של נשים הצטמצמה ל"מקצועות נשיים", או משנות ה-90 בהן בנות למדו "כלכלת בית" ובנים "נגרות", השינוי ניכר. תפיסות עולם מיושנות הולכות ונעלמות, והיום מערכת החינוך שוויונית מאי פעם ומסלולי הלימוד והמגמות פתוחים לכולם. הכיוון נכון, אבל המסע בעיצומו.

הנושא המגדרי מורכב והשונות המגדרית אינהרנטית, אך שוני אינו אי-שוויון, אנו שונות אך שוות. אין צורך בטשטוש השוני, אלא בפירוק ההירארכיה, יש לחגוג את השונות ולאפשר לנשים לשגשג. זה הדבר המוסרי והערכי לעשות וזה גם צו השעה מבחינה כלכלית, וקריאה נכוחה של מפת שוק התעסוקה. להשגת שוויון נדרש שינוי עמוק, אותו ניתן לחולל רק באמצעות פעולה מקבילה בכל החזיתות, וביחד עם גברים.

למרות השיפור, במקצועות המדעיים בתיכון ובלימודים הגבוהים, עדיין קיים פער עצום בין אחוז הגברים והנשים, אשר מדבר בעד עצמו. אחוז גבוה של נערות מחליטות לזנוח את לימודי המדעים או המתמטיקה המוגברת, ולא חלילה בשל העדר יכולת, אלא בשל תבניות חברתיות שעדיין מכתיבות עדיפות, גם תודעתית, לנערים וגברים. למעשה, לימודי המדעים אינם הסיפור, הנקודה היא היכולת להאמין, לרצות, להעז ולהגשים.

המודעות מתחילה בגיל צעיר, כלומר בבית. הורים שמחנכים לשוויון ומעניקים לילדות את האמונה בעצמן, מעבירים מההתחלה מסר שהכל אפשרי. עבורי גישה הורית זו עשתה את כל ההבדל. תמיכת הוריי ואמונתם ביכולותיי האנליטיות הייתה חיונית לבחירתי ללמוד הנדסת תעשיה וניהול ולעבוד למעלה מ-13 שנים בעולמות התפעול. היום אני מנהלת משאבי אנוש עולמית של טבע, מקצוע שאולי נחשב "נשי", אך בחרתי בו במודע ומתוך אמונה ביכולתי לשנות. 

משום שלפעמים נערות צריכות להצליח חרף סביבתן הקרובה, לכולנו חלק ביצירת שוויון וטיפוח האמונה ביכולת. למעסיקים תפקיד חיוני, למשל, בגיוס יותר נשים לארגון, יצירת תמהיל מגדרי מאוזן בכל שדרות הארגון, גם הגבוהות ביותר וכמובן בסגירת פערי שכר מגדריים, אם קיימים. החלטה היא כל מה שצריך כדי להגדיל את אחוז הנשים המנהלות והמנהיגות. כך זה פועל בטבע – המעסיקה עובדים בפריסה גלובלית של 60 מדינות – בכלל, ובטבע בישראל בפרט, האיזון נשמר לאורך השדרה הניהולית וצוות משאבי אנוש מסייע למנהלים לפעול ללא הטיה למניעת פערי שכר מגדריים. 

גליה ענבר (צילום: תמר ס. לביא)
גליה ענבר (צילום: תמר ס. לביא)

שינוי מוכרח להיות תפיסתי ותרבותי וזה מחייב הקשבה ושיח מתמשך. חיוני לעודד אקטיבית סובלנות לדעות אחרות, ובפרט של קבוצות מיעוט, ללמוד לזהות הטיות מובנות ולא מודעות שקיימות בכולנו ולספק כלים לשינוי דפוסי החשיבה במטרה למנוע התנהגויות מפלות. יכולת הארגון להרחיב את ההכלה ולייצר שינוי פנימי, מאפשרת שינוי בתפיסות העובדים ומשם לחברה כולה. אנחנו רואים את זה, הלכה למעשה, אצלנו בארגון, ששואף לייצר השפעה משמעותית הניתנת למדידה כחלק מליבת העשייה העסקית, שגם תורגש בכל שרשרת הערך שלנו: עובדים, מטופלים, ספקים וקהילות.

היכולת לקבל ולהכיל שוני ולפעול נגד הטיות מובנות ופערים היא עבודה איטית שנבנית יום יום וניתנת למדידה. כשמעסיקים בודקים את הנתונים, מנגישים אותם למנהלים ויוצרים תקשורת אפקטיבית, השינוי יורגש ויחרוג מגבולות הארגון באופן שמשנה את השיח ומביא לשינוי חברתי רחב יותר. מאחר וקידום נשים לא מתוחם לגבולות הפעולה בארגון, אלא גם בעשייה אקטיבית בחברה, נרתמנו קבוצת נשות קריירה מרקעים מגוונים מטבע בישראל, להשתתף ולתמוך ב-"שבוע הנערה הישראלית" של עמותת שוות. 

כל אחת תעביר הרצאה חד-פעמית לכיתה במטרה לטמון זרעים של שינוי ואולי אף לעורר השראה לטובת עתיד הדור הצעיר. לשמחתי, אוכל בהרצאתי להציג לנערות את ניצני השינוי, שכן כמחצית משכבת הניהול של טבע בישראל מורכבת מנשים והן גם מהוות כ-70% ממחלקת המחקר והפיתוח. אלה לא נתונים שיש להקל בהם ראש. רק לפני 20 שנה, המספרים היו שונים דרמטית, ולא רק בטבע, אלא בכל תחומי המדעים המדויקים. מהסללה עלינו לעבור לסלילה – סלילת הדרך לכל נערה להרגיש ולדעת שהיא שווה, עד שתעלה על המסלול להמראה. 

הכותבת היא סמנכ״לית בכירה, משאבי אנוש, תקשורת ומותג גלובאליים, טבע