מכבסת המילים המודרנית של ימינו מדברת על “מלחמה בטרור” או על “מאבק נגד אנטישמיות”. לא, המאבק הוא נגד אנטישמים, והמלחמה היא נגד טרוריסטים. לא נגד ישות מופשטת.


חשבתי לאחרונה על מאורע שנשכח מהזיכרון הלאומי. באמצע מלחמת האזרחים בארצות הברית הוציא גנרל יוליסס גרנט, החשוב בקציני הצפון, צו גירוש לכל היהודים בעיר מסוימת בטנסי. אחרי ששליח הקהילה הזאת מיהר לוושינגטון והתקבל לשיחה אצל הנשיא לינקולן, זה חייב את ביטול הגירוש. מאוחר יותר גרנט חזר בו ותיקן את יחסו ליהודים.


להבדיל אלף אלפי הבדלות, מספרים שאחרי שעלה היטלר לשלטון, פנו רבנים חשובים לדיפלומט האמריקאי ג’וזף קנדי, אבי שושלת קנדי, בבקשה לנצל את קשריו הטובים עם השלטון הגרמני כדי לעזור להציל יהודים. הוא סירב. ב־13 במאי 1939 הפליגה האוניה "סנט לואי" מהמבורג שבגרמניה. על סיפונה היו 900 פליטים יהודים שביקשו לרדת בקובה וסורבו. האונייה חזרה לאירופה וארבע מדינות קיבלו את הפליטים. גרמניה פלשה לשלוש מהמדינות, ורבים מהם הושמדו במחנות.


במהלך מלחמת העולם השנייה, בעלות הברית ובראשן ארצות הברית היו יכולות לעשות הרבה למען היהודים. הן, כידוע, לא הפציצו את פסי הרכבת לאושוויץ. ניצחון בעלות הברית הציל יהודים רבים, אבל זאת לא הייתה המטרה הראשונה.


לפני שנים, בהיותי צעיר, כיכב בחדשות מפגן כוח של תנועה ניאו־נאצית במישיגן. טענו שאי אפשר לאסור את קיומה בגלל חופש הדיבור. גם כיום יש דברים דומים במקומות אחרים בעולם. יחד עם זאת, יש מנהיגים הנאבקים ברצינות וביעילות נגד האנטישמיות והאנטישמים.

אם כן, התופעות האנטישמיות שאנו עדים להן בעולם אינן חדשות, אבל הן מדאיגות. ארצות הברית ידעה בשנים האחרונות התקפות על בתי כנסת ורצח יהודים.

יש בתי כנסת הנראים כמו מבצרים בשל שכבת ההגנה העוטפת אותם. חלק מהאוניברסיטאות שבהן גדלו חשובי המדענים מתאפיינות כיום בפעילות אנטישמית במסווה של תמיכה בפלסטינים. יש הנהלות שמבטלות הרצאה של אורח ישראלי בגלל לחצי קבוצות אנטי־ישראליות. זהו הלבוש החדש של האנטישמיות הקלאסית. בשם חופש הדיבור לא עוצרים תנועות אלה.

בית כנסת. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)בית כנסת. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)


ההיסטוריה לא מתפתחת באופן לינארי, לכל תופעה יכולות להיות עליות ומורדות. לפעמים האנטישמים מסתירים את עצמם, לפעמים הם מרימים את הראש. יש קווי עומק בהיסטוריה וחייבים לפעול נגד האויב. אלא שאצלנו לפעמים מתייחסים בסלחנות לדבר חמור. בעניין הזה, הצהרות של פוליטיקאים ישראלים נגד מתנחלים אינן עוזרות. אדרבה, הן עלולות להוסיף דלק למדורה האנטישמית בחו”ל בטענה שגם שרים בישראל מדברים כך.


על מנת להתמודד עם גלי האנטישמיות הגוברים, צריך לעזור ליהודים בכל מקום להעמיק את התודעה היהודית שלהם ואת הקשר עם מדינת ישראל, להעמיק יהדות שלא מאמצת את הנרטיב של האויב; לא יהדות מסורסת או מוגדרת על ידי זרים, אלא יהדות גאה בעצמה, בתולדותיה, בתרומותיה לאנושות ובמדינתה. 

הכותב הוא חבר ב"מבטחי" - פורום מפקדים לאומי