יש הרבה "חכמי קורונה" בסביבה, ואני לא ביניהם. עם זאת, אני סבור שצריך להפעיל הרבה שכל ישר, ואיני בטוח שהוא אכן מופעל במידה הדרושה. כולנו ניצבים בפני שאלות רבות: האם לסגור את בתי הספר וללמוד רק בזום מהבית? האם לקבל לבתי הספר רק חלק מהתלמידים? על פי אלו מדדים? האם לבדוק את התלמידים מדי יום? כמה להשקיע בכל אלה? השאלות נותרות ללא תשובות או שהתשובות להן משתנות חדשות לבקרים.

אנחנו נמצאים עתה עם זן האומיקרון שזריז בהתפשטותו. המצב הנוכחי מאפשר כמה אופציות להתנהלות מערכת החינוך: לפתוח אותה לכולם, בידיעה שבתוך זמן לא רב כולם יידבקו; לפתוח אותה באופן סלקטיבי כלשהו; או להמשיך עם הנחיות משרדי הבריאות והחינוך, שנוטות להשתנות.

תלמידי בית ספר מקבלים בדיקות אנטיגן (צילום: אבשלום ששוני)תלמידי בית ספר מקבלים בדיקות אנטיגן (צילום: אבשלום ששוני)


את הדיון צריך להתחיל בסוגיית חיסונם של הילדים. רבים חוששים לחסן את ילדיהם מטעמים אישיים, של חוסר ביטחון במוצר שעתיד לחדור לגוף ילדיהם. החשש הזה הוא מופרך בעיניי לנוכח הניסיון העולמי החיובי הרב שהצטבר ביחס לחיסוני הקורונה, והוא מופרך לנוכח העובדה שחיסונים שונים ניתנים לכל הילדים עם היוולדם – לחזרת, חצבת, אבעבועות רוח, דיפתריה, אדמת, פוליו (בזמנו) ומחלות אחרות – והחיסונים הללו מגינים עליהם למשך כל חייהם. מסיבות שונות חלקים של הציבור בישראל פיתחו יחס שלילי כלפי חיסוני הקורונה, הכרוך בלא מעט רעיונות קונספירציה.

ילדים, אם נדבקים בסוג כלשהו של קורונה, ברוב המקרים עוברים את המחלה בקלות יחסית, לעתים קרובות ללא תסמינים כלל. אך את שניים ורבע מיליוני התלמידים מלווים בני משפחה ו־180 אלף מורים וגננות; שלגביהם הנושא עלול להיות סבוך ומסוכן יותר.

מה שאנחנו יודעים עד כה ביחס לזן האומיקרון הוא שחיסון מפחית את עוצמת פגיעתו. עובדה זאת מקדמת אותנו לקראת שתי אופציות התנהלות: האחת היא להמשיך את בלגן התו הירוק, הבדיקות והבידודים הרבים, ואילו האופציה השנייה היא זו: אם הימנעות מהתחסנות הייתה שולית למאבק בקורונה, אפשר היה להוציאה ממסגרת הדיון, אבל המצב ממש לא כזה.

להתחסנות יש חשיבות עליונה במאבק כנגד כל זני הקורונה. לכן צריך להפריד את הלא מחוסנים מן המחוסנים בבית הספר, כפי שהציע גם ראש הממשלה נפתלי בנט: מי שהתחסן יוכל להגיע לבית הספר, ומי שאינו מחוסן יישאר בבית וילמד מרחוק. לא מדובר בענישה, אלא בעשיית סדר ובהגנה על הלא מחוסנים. ניהול האומיקרון במערכת החינוך ייעשה פשוט. אלה שיישארו בבית יזכו בלימודי זום ככל שיתאפשר לבית הספר. עם זאת, כדי לעשות צדק עם כולם, צריך להקדיש תקופת מעבר ללמידה כיצד ללמוד, כיצד להיעשות ללומד עצמאי.