לאחרונה עקבתי אחרי הדיווח התקשורתי על הפגנות של אוכלוסיות שונות ברחבי ישראל. מסתבר שיש נורמות סיקור שונות לגבי אוכלוסיות שונות.
בירושלים, בעיקר באזור מאה שערים, מתקיימות הפגנות רבות משתתפים שלא פעם גולשות לאלימות וכוללות חסימת כבישים, זריקת אבנים והשלכת חיתולים מלאי צואה על כוחות אכיפת החוק, תוך שההפגנה מלווה בכינוי השוטרים בקללה הגרועה בחיי עמנו: נאצים. ההפגנות האלימות הללו זוכות תמיד לאותה הגדרה: “הפגנה” או לעתים כשהיא עוברת כל גבול היא זוכה לכינוי “התפרעויות”.
הפגנות הבדואים בנגב על מה שהם רואים כניסיון השלטון להשתלט על אדמותיהם (שלהם או שלהם זו כבר שאלה אחרת) ולשנות בכפייה את אורחות חייהם (מזכיר משהו לגבי תחושות החרדים), שכוללות לעתים אלמנטים די דומים, מכונות בדרך כלל “מהומות” ולא פעם גולשות לשם תואר מפחיד פי כמה: “טרור”.
נדמה שגורמי אכיפת החוק פועלים אחרת במאה שערים ומול הבדואים. בשכונה החרדית משתמשים במכת”זית ובבואש לפיזור ההפגנה, ואילו ברחבי הנגב מופיעים שוטרים חמושים בנשק אוטומטי וברימונים, משל יצאו לפשיטה בלבנון במעוזי חיזבאללה. לעתים הם מצטלמים דוהרים על טרקטורוני שטח. לא פלא שהתקשורת מכנה עימות כזה “מהומה”.
מדוע אבן הנזרקת על שוטר בירושלים - היא רק הפגנונת שגלשה לאלימות בגלל “קומץ”, ואילו אותה אבן הנזרקת בצומת שוקת היא “אירוע טרור”? הסיקור התקשורתי המעוות, כמו גם הטיפול המשטרתי, נובעים, לדעתי, משילוב קטלני של פחד, בורות וגזענות. ביום שבו יבינו כולם, כולל מקצי המשאבים הממשלתיים, שבדואי הוא אזרח כמו כל אחד מאיתנו; בן אנוש הזכאי לתקווה ואזרח הראוי לקורת גג, לחינוך , לשירותי בריאות ולמוסדות מוניציפליים - נזכה לראות נגב פורח לטובת כל תושביו.
זה הזמן ליוזמות אזרחיות בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה; יוזמות שבדרך כלל ממשלות מנערות, תוך שהן מעדיפות את צורכי יתר תושבי האזור, במקרה דנן תושבי הנגב, בראש סולם העדיפויות והקצאת המשאבים. אם חלילה נמשיך לחיות על פי הסטריאוטיפ שעל פיו אנו חיים היום, נצפה לצערי בהמשך הירידה המתמשכת של התגייסות צעירי העדה הבדואית לצה”ל.
בעבר, כאשר למדתי בחוג למדע המדינה, הפרופסור ניסה להסביר לקהל התלמידים כי בשיטות מחקר סוציולוגיות קשה להבין מהנתונים הגולמיים מה הסיבה ומה התוצאה, תוך הדגימו על דרך ההלצה כי “נמצא שבכל מקום שיש הרבה כבאיות - יש שריפות גדולות”. האם השריפות מביאות כבאיות או הכבאיות גורמות לשריפות - זו כבר שאלת היגיון. כך גם לגבי גובה הלהבות בימים אלו בנגב: האם ההפגנות מדרדרות לאלימות או אולי, במקרה, היחס לתושבים מביא להעצמת המחאה?
הידברות טובה כדי למנוע הסלמה: הן מול הפגנות חרדיות הן מול מחאת מתנחלים והן מול זעקת הבדואים.
